חלוקה, בתולדות עם ישראל - מונח המציין את שיטת התמיכה הכספית של יהודי חוץ לארץ בקהילות היהודיות בא"י, במיוחד אחרי סוף המאה ה-18.
עוד במאה ה-16 אורגן איסוף כספי הצדקה לא"י, והם הועברו העברה מסודרת. קהילות במזרח אירופה ובמרכזה אף שילבו בתקנותיהן סעיפים שהסדירו את דרכי גביית הכספים והעברתם ומינו גבאים מיוחדים למטרה זו. לימים תמכו הקהילות ביוצאי ארצותיהן שהתיישבו בא"י; אלה הקימו "כוללים", וגבאיהם חילקו את הכסף בין חבריהם. הסיוע נועד לאפשר למקבליו לעסוק בתורה ובתפילה - ולזכות בכך גם את התורמים. ה"כוללים", ספרדים כאשכנזים, שלחו לקהילות חוץ לארץ שליחים (שד"רים, משולחים) לעידוד ההתרמה; בתעמולתם נזקקו בד"כ לתיאורים קשים על מצבם האומלל של יהודי א"י.
מטבע הדברים פרצו...
