ח'ליפות, כינויה של משׂרת הח'ליפה (או ח'ליף) - "מחליפו" של הנביא מוחמד וממלא מקומו כראש האומה המוסלמית (כנביא וכשליח האל אין לו מחליף).
הח'ליפים הראשונים היו ארבעת עמיתיו הקרובים של הנביא: אבו בכר, עומר אבן אל-ח'טאב, עות'מאן ה-1 ועלי אבן אבו טאלב. במבט לאחור, היסטוריונים מוסלמים רואים תקופה זו כ"תור הזהב" של האסלאם הטהור, שכן בסיומו התפלג האסלאם, עם רצח עלי (661). תומכיו הקימו את כת השיעה, שאינה מכירה כלל בח'ליפות, ואילו יריבו של עלי, מועאוויה ה-1, נטל את הח'ליפות בכוח הזרוע ויסד את בית אומיה (661- 750), שמרכזו נקבע בדמשק.
ב-750, אחרי מלחמת אחים, עברה הח'ליפות לידי בית עבאס בבגדד. במאה ה-10 נותר בידי בני עבאס רק התואר ח'ליף, ואילו השלטון למעשה עבר לידי שושלות שונות של שליטים...