חנקן (סימנו הכימי N), יסוד כימי אלמתכתי גזי. החנקן הוא יסוד אדיש, חסר צבע וריח, והוא מהווה כ-78% מהאטמוספירה (לפי נפח), בצורתו המולקולרית N2.
לחנקן שני איזוטופים טבעיים, שמספריהם 14 ו-15. האחרון מהווה כשליש האחוז מכלל החנקן בטבע. יש לו גם שבעה רדיואיזוטופים (12, 13, 20-16) קצרי חיים.
החנקן נתגלה ב-1772 ע"י הכימאי האנגלי דניאל רת'רפורד (Rutherford), וקיבל את שמו ב-1790 מהכימאי הצרפתי ז'ן שפטל (Chaptal), לפי המלה הלטינית nitrum, שמה של חנקת האשלגן (KNO3); הסיומת gen- פירושה "יוצר". השם העברי מתאר אותו כמרכיב האוויר שאינו משתתף בנשימה.
החנקן מצוי בטבע במינרלים רבים. תרכובות שונות של חנקן משמשות כחומרי דישון, כתרופות וכחומרי...
