אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חקלאות בקר.
חקלאות בקר. צילום: אפי שריר
 
מטע מסחרי, הדרים.
מטע מסחרי, הדרים.  צילום: לע"מ
 
שימוש במכונות חקלאיות.
שימוש במכונות חקלאיות.  צילום: לע"מ
 
הדברה. שימוש במטוס ריסוס.
הדברה. שימוש במטוס ריסוס. צילום: חיים הורנשטיין
 
שדה חיטה. בויתה לראשונה בארץ ישראל?
שדה חיטה. בויתה לראשונה בארץ ישראל? צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר של משרד החקלאות
 הנדסה גנטית וחקלאות - כבתה באתר ynet


ערכים קשורים
 צמחים
 בעלי חיים
 ביות בעלי-חיים
 אקלים ממוזג
 המזרח התיכון
 הודו
 אירופה
 אמריקה התיכונה
 אמריקה הדרומית
 אקלים טרופי
 מדבר
 קוטב גיאוגרפי
 טקסטיל
 המהפכה התעשיתית
 בצורת
 ביקוש והיצע
 סובסידיה
 אוטרקיה
 גלובליזציה
 אקולוגיה
 הדרים
 גשם
 מנוע קיטור
 מזיקים
 הדברה
 בוטניקה
 דשן
 גנטיקה ותורשה
 ריסוס
 מנוע בעירה פנימית
 רפואה וטרינרית
 הנדסה גנטית
 אגרונומיה
 מדעי החיים
 חיטה
 ציונות
 מושבה
 קיבוץ
 מושב
 אדמונד ג'יימס רוטשילד
 פיק"א
 ההסתדרות הציונית העולמית
 הסוכנות היהודית
 מקווה ישראל
 תפוז
 חלב
 סיוע חוץ
 האוניברסיטה העברית בירושלים
 מנהל המרכז החקלאי - מכון וולקני


תחומים קשורים
 ביולוגיה
 סביבה ואקולוגיה


 
 
 

חקלאות


Agriculture

חקלאות כאורח חיים |  סוגי המשק החקלאי |  טכנולוגיה חקלאית |  החקלאות בישראל |  מידע נוסף

חקלאות, העתיק בענפי הכלכלה של הציוויליזציה האנושית, ובמשך רוב תולדותיו, גם החשוב מביניהם. עניינה של החקלאות הוא גידול צמחים ובעלי חיים כדי להפיק מהם מזון וחומרי גלם. החקלאות נבדלת מאורח החיים של האדם הקדמון ושל החברות הפשוטות (שעדיין קיימות בכמה מקומות בעולם) כציידים-לקטנים, בכך שהיא מתבטאת בפעילות יזומה ושקולה לגידול צמחים ובע"ח, בעוד שהציידים-הלקטנים נוטלים את המצוי בסביבה כפי שהיא. משום כך מקובל על רבים שראשית החקלאות מציינת את שחר הציוויליזציה האנושית.

 


חקלאות כאורח חיים

תחילת החקלאות היתה בגידול צמחים ובעלי חיים שנלקחו מן הבר ונזרעו או נשתלו, או הוחזקו (כשמדובר בבע"ח), בקרבת מקום המגורים, שם זכו לטיפול כנדרש. כבר בשלב מוקדם עמדו ראשוני החקלאים על האפשרויות הגלומות בביות ובהשבחה לקבלת יבולים ומוצרים משובחים יותר ממה שיכלו למצוא בבר. המעבר לחקלאות התבטא איפוא בנטישת חיי הנוודות של הציידים-הלקטנים ובהשתקעות ביישובי קבע. החקלאות העניקה לעוסקים בה כמה טובות הנאה, וביניהן כמות מזון גדולה יותר, חומרי גלם לייצור חפצים כגון בגדים וכלי עבודה, ועוד. בה בעת חייב אותם אורח החיים החקלאי לשקול את מעשיהם בטווחי זמן ארוכים, ולוותר על טובות הנאה מידיות למען עתידיות (כגון שמירת זרעים לעונה הבאה).

 

שדות חקלאים (צילום: גלית רויכמן)

החקלאות הופיעה לראשונה באזורי אקלים ממוזגים - במזרח התיכון, בעמקי הנהרות של סין והודו, באירופה הדרומית ובחלקים של אמריקה התיכונה והדרומית. הסברה המקובלת היא שבאזורים טרופיים לא היה לאדם צורך בחקלאות, משום שמזונו נמצא לו בשפע בסביבה במשך כל השנה, ואילו באזורים הקרים לא היתה החקלאות אפשרית. ואכן, באזורים קשים לחקלאות (טונדרה, מדבר, חוגי קוטב גיאוגרפי) נשמר אורח החיים הנוודי.

כבר במוקדם הופיעה לצד החקלאות גם תעשייה פרימיטיבית, לייצור כלי העבודה הדרושים לחקלאות והכלים הנחוצים לניצול מוצריה (כדים לשמירת חלב, יין או שמן, למשל), וכן התעשייה המבוססת על מוצרים חקלאיים (טקסטיל למשל). אולם פעילות זו נותרה משנית בחשיבותה במשך תקופה ארוכה, וברוב החברות החקלאיות עסקו מרבית החברים בעבודת האדמה, ורק מיעוטם התמחו באומנויות השונות.

רק מאז המהפכה התעשייתית באירופה החל להסתמן שינוי ביחס בין העוסקים בחקלאות לבין העובדים במגזרים אחרים, שינוי שקיבל תנופה נמרצת עם כניסת המיכון החקלאי והשיפור בשיטות העיבוד האינטנסיבי. ככל שגדל פריון העבודה החקלאית לעובד, כן פחת מספר העובדים החקלאיים. לכאורה זהו פרדוקס, אך יש לזכור כי הערך המוסף של עבודה חקלאית נמוך בדרך כלל, סיכוניה מרובים (בצורת ופגעי טבע אחרים), והביקוש למוצריה קשיח למדי.


לכן, במדינות המפותחות ביותר של המאה העשרים ואחת, אחוז החקלאים עומד על 5% או פחות. לדוגמה, אחוז העוסקים בחקלאות מכלל כוח העבודה בארה"ב הוא 2.4%, בבריטניה 1%, בגרמניה 2.8%, באוסטרליה 5%, ביפן 5%, בקנדה 3%; ישראל שייכת לקבוצה זו, עם 2.6%. במדינות מתועשות אחרות האחוזים גבוהים מעט יותר - 8% בפינלנד, 20% ביוון, 20% במקסיקו, 27.5% בפולין, 14% באורוגואי. ואילו ברוב המדינות המתפתחות השיעור עומד על יותר מ-50%, ולעתים מתקרב ל-90% - בזמביה 85%, בטנזניה 80%, בפפואה ניו גיני 85%, וכדומה.

יש לציין כי מספרים אלה עומדים הפוך לשיעורי התפוקה החקלאית. במדינות המתפתחות, חלק ניכר מהיבולים מיועד לצריכה עצמית של החקלאים ומשפחותיהם, ואילו אחדות מהמדינות שאוכלוסייתן החקלאית מעטה (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה) מייצרות הרבה מעל הדרוש להן, ומייצאות דגנים ומוצרי חקלאות אחרים לשאר העולם. עוד יש לציין כי במקומות רבים ששיעור החקלאים בהם מועט, נוקטת הממשלה מדיניות של סובסידיות ומענקים כדי לקיים את מה שנותר מאוכלוסיית החקלאים שלהן.

אם בעבר ייחסו מדינות רבות בעולם חשיבות מרובה לאוטרקיה - יכולתו של משק לאומי לספק את כל צורכי עצמו, בייחוד במזון ובתוצרת חקלאית אחרת - כיום מתפשטת מגמת התלות ההדדית, כחלק מן הגלובליזציה של הכלכלה העולמית בכלל. היצוא החקלאי מתרחב בהתמדה, והמדינות השונות מתמחות בגידולים שמעניקים להן יתרון יחסי כזה או אחר.

 


סוגי המשק החקלאי

התנאים הטבעיים ומבנה החברה קובעים במידה רבה את מבנה המשק החקלאי. סוגיו העיקריים הם:

1. חקלאות ניידת - אם מרעה נוודים בחבלים דלי-גשם, ואם באזורים משופעי גשמים וצמחייה טבעית, שבהם נהוגה השיטה הבזבזנית הקרויה "כריתה ושריפה" (slash and burn): האיכרים מבראים חלקת יער ומעבדים אותה, אך מכיוון שאדמת היער דלה, אי-אפשר לנצלה במשך יותר משתי עונות או שלוש, ואז מבראים חלקה חדשה. במדינות הטרופיות, שיטה מסורתית זו היתה אפשרית כל עוד היה היער רחב ידיים, ושטח החלקות היה מצומצם יחסית; אך כיום, עם הצטמצמות שטח היערות, היא הפכה למפגע 
אקולוגי חמור.

2. פלחה חרבה, בחבלי ארץ צחיחים שאין כמות הגשמים השנתית שבהם מספקת להנבת יבולים. מושתתת על צבירת מים בקרקע ועל בחירת גידולים עמידים ביובש, וגידולם אחת לשנתיים בלבד.

3. חוות בהמות לבשר (בערבות אמריקה הדרומית, אוסטרליה, דרום-מערב ארה"ב ועוד), מבוססת על מרעה טבעי.

4. משקי חלב וביצים, שאותם מקימים בד"כ בקרבת יישובים עירוניים גדולים. הזנת בעה"ח מבוססת על מספוא ומזון מרוכז.

5. משק מונוקולטורי מסחרי, שבסיסו ענף חקלאי אחד בלבד: משקי כותנה, אגוזי אדמה, תירס וכיו"ב, או מטעים מסחריים, כגון הדרים, עצי גומי, קוקוס, קקאו וקפה.

6. משק מעורב, המושתת על כמה ענפים חקלאיים, כגון גידולי שדה, ירקות ובע"ח. בחלק מהמקרים זהו משק פרטי שתוצרתו מפרנסת את בעליו, ובמקרים אחרים חלק מהתוצרת, לפחות, מיועד לשיווק.

הבחנה אחרת היא בין חקלאות אקסטנסיבית, העושה שימוש מועט בטכנולוגיה ושימוש מרובה במשאבי הטבע (כמו חוות הבקר המבוססות על מרעה טבעי), לבין החקלאות האינטנסיבית הנהוגה בחבלי ארץ צפופי אוכלוסין, כגון בדרום מזרח אסיה ובמצרים. כאן יש ניצול מרובה של משאבי הטבע, לרוב בעזרת טכנולוגיות ברמות שונות.

הואיל והמשאב הטבעי החיוני ביותר לחקלאות הוא המים, ישנה גם הבחנה בין חקלאות בעל, שמקור מימיה הוא הגשם, לבין חקלאות שלחין, המשתמשת בשיטות השקיה שונות.

לבסוף ישנה ההבחנה הכלכלית החשובה בין משק לצריכה עצמית, שכמעט כל מוצריו (אם לא כולם) מזינים את בעלי המשק, לבין משק מסחרי, שכל יבולו או מרביתו מיועדים לשיווק.

 


טכנולוגיה חקלאית

חרף קדמות החקלאות וחיוניותה לאדם, לא חלה בה התקדמות רבה בטכנולוגיה, במידע, במשאבים, מחקרים מדעיים ובהבנת צדדיה הכלכליים, במשך דורות רבים. ההתפתחויות החשובות ביותר בעת העתיקה היו השימוש בבהמות משא לחריש, להובלה וכו'; פיתוחן של שיטות השקיה שונות, חלקן מתוחכמות למדי; השבחה מתמדת של צמחים ובע"ח, שהתבססה בראש ובראשונה על אינטואיציה ועל "ניסוי וטעייה"; והמעבר מצריכת מוצרי החקלאות כפי שהם, לעיבודם (יין, שמן, גבינה, טוויית סיבים ואריגתם וכו').

רק בתקופת המהפכה התעשייתית השתנתה התמונה. עם הופעתו של מנוע הקיטור, החל השימוש בו במכונות חקלאיות - תחילה נייחות (מכונת דיש למשל) ואחר-כך גם ניידות (טרקטורים). את המזרעה המכנית הראשונה המציא האנגלי ג'תרו טל ב-1701 - מכשיר הנמשך על ידי סוס, ומפזר זרעים בשורה ישרה לאורך השדה. המזרעה אפשרה עיבוד מהיר ויעיל יותר של השדות ומהווה אחד מהצעדים הראשונים בדרך לחקלאות מודרנית. ב-1784 הציג ההמציא הסקוטי אנדרו מייקל את מכונת הדיש הראשונה - מכונה זו הפרידה, באמצעות גלגל הידראולי, את גרגירי התבואה מהשיבולים. השיטה החדשה הביאה להתייעלות החקלאות ולהפקה מהירה יותר של מזון.

 

בה בעת גבר הביקוש למוצרים חקלאיים כחומרי גלם, בראש ובראשונה לתעשיית הטקסטיל שהובילה את המהפכה התעשייתית בתחילת דרכה.

עתה הופיעה המונוקולטורה. הואיל וגידול מין יחיד של צמחים או בע"ח מחריף את סכנת המזיקים, החל פיתוחן של שיטות הדברה, והשימוש בכימיקלים התפשט. התקדמות הכימיה והבוטניקה הבהירה את התועלת שיכולים להביא דשנים מלאכותיים, כתוספת או כתחליף לטבעיים שהיו ידועים מקדמת דנא. ואילו הגנטיקה העמידה את ההשבחה על יסוד מדעי מוצק וקידמה אותה רבות.

התפתחויות טכנולוגיות אחרות של המאה ה-20 תרמו רבות לחקלאות: שימוש במטוסים לריסוס ואפילו לזריעה אקסטנסיבית, החל בשנות ה-20; התקדמות המיכון החקלאי בצעדי ענק, הודות למנוע הבעירה הפנימית ולשכלולים אחרים; התפתחות התחבורה בכלל קידמה את שיווק התוצרת החקלאית, ובכלל זה במשאיות קירור השומרות על טריות המוצרים, ובהמשך החל השימוש במטוסים לייצוא חקלאי; לווייני חקר משאבים החלו לספק בשנות ה-80 תמונות מגובה רב שאפשרו לזהות בעיות כמו יובש או מחלות. הרפואה הוטרינרית וחקר מחלות הצמחים, מראשיתם במאה ה-19, עשו צעדי ענק; ועוד.

שתי מגמות חדשות בחקלאות של ימינו מייצגות דבר והיפוכו. החקלאות האורגנית הופכת עורף לשימוש בכימיקלים להדברה ולדישון, ושואפת לספק לצרכניה מוצרים "טבעיים" ככל האפשר; ואילו ההנדסה הגנטית עתידה, לדברי תומכיה, להחליף את שיטות ההשבחה הישנות ולספק גידולים ואף בע"ח שיהיו מחוננים בשפע של תכונות רצויות. התפתחות זו שנויה במחלוקת חריפה, ואין צורך לומר שהגישה האורגנית עוינת אותה בתכלית העוינות.

בבסיס כל ההתפתחויות האלה, ורבות אחרות שתקצר היריעה למנותן, עומד מדע החקלאות - האגרונומיה. תחום זה של מדעי החיים מעמיד את אמצעי החקלאות ואת שיטותיה על בסיס מדעי של ניסוי מבוקר, איסוף נתונים ופיתוח תיאוריות, בניגוד למגמה ששלטה בה במשך רוב תולדותיה, דהיינו ניסוי וטעייה. מדעי החקלאות החלו להתפתח רק במאה ה-18, אך צברו תנופה רבה עם הקמתם של מכונים ומוסדות הוראה ומחקר ברוב ארצות העולם, שם מקבלים את הכשרתם חקלאים משכילים ושם מתנהל פיתוחם של אמצעים חדשים לקידום החקלאות.

 


החקלאות בישראל

בארץ ישראל הופיעה החקלאות בתקופה קדומה מאוד; רבים סבורים שבארץ, או בקרבתה, בויתה לראשונה החיטה, אחד מצמחי המזון החשובים ביותר לאדם. במרוצת הדורות שחלפו מאז היה המשק מעורב ואינטנסיבי, מלבד מעט חקלאות ניידת אקסטנסיבית בשולי המדבר.

תמורה רבתי החלה להתחולל בארץ למן העלייה הראשונה בסוף המאה ה-19. החקלאות נחשבה באידיאולוגיה הציונית יותר מאשר ענף כלכלי גרידא, שכן נתפסה כמימוש וכהגשמה של שאיפת העם היהודי לשוב מגלותו ולהיאחז באדמת מכורתו. ההתיישבות החקלאית היתה עיקר חשוב גם לאנשי העלייה השנייה והשלישית. בתקופות אלה נוצרו צורות התיישבות חדשות - המושבה, הקבוצה, הקיבוץ והמושב - שנועדו להעמיד את המשק החקלאי על בסיס רציונלי מלכתחילה, בהתאם לתנאים הפיסיים, הכלכליים, החברתיים והאידיאולוגיים.

המוסדות המיישבים - בתחילה הברון רוטשילד וחברת פיק"א, ובהמשך גם המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית - ייחסו חשיבות רבה לקידום המדעי-המקצועי של החקלאות בא"י, ייבאו זנים ושיטות עיבוד מחו"ל והקימו מוסדות ראשונים למחקר ולהוראה. לא במקרה, אחד ממוסדות החינוך הראשונים של היישוב החדש היה בית-ספר חקלאי - מקווה ישראל. ואחריו קמו אחרים.

אחרי כמה ניסיונות כושלים לטפח גידולים שונים, נמצא כי תנאי הארץ מתאימים היטב לגידול הדרים, ובייחוד תפוזים, וענף זה הוביל את החקלאות הישראלית במשך שנים רבות. המותג Jaffa, שציין הדרים מתוצרת הארץ, רכש יוקרה עולמית רבה.

בהמשך התבססו גם ענפים אחרים, ומאז שנות ה-60 מסתמנות שקיעתו ההדרגתית של ענף ההדרים הדורש תשומות רבות, ובייחוד עבודת כפיים, והחלפתו בגידולים מסחריים אחרים. ענף הפרחים לייצוא, לדוגמה, נעשה חשוב מאוד בעשרות השנים האחרונות. אמנם גם הוא דורש הרבה עבודת כפיים, אך הערך המוסף שלו גבוה. כן מייצאת ישראל פירות טרופיים וסובטרופיים, ומספקת את רוב צרכיה בפירות ובירקות, אם כי לא בדגנים. משק החלב ומשק הביצים הישראליים מצטיינים בתנובה גבוהה במיוחד, ואילו משק הבשר מצומצם מאוד, בעיקר בשל המחסור במרעה טבעי.

ישראל מייצאת גם ידע וציוד חקלאיים. שיטת ההשקיה בטפטוף שפותחה בארץ, לדוגמה, התגלתה כמועילה מאין כמוה במקומות רבים בעולם שסובלים ממחסור במים, וכמה חברות ישראליות מייצאות את המוצרים הדרושים לה. ישראל גם שיגרה מומחי חקלאות לארצות מתפתחות במסגרת תוכניות סיוע החוץ שלה.

המשבר הכלכלי החמור שפקד את ישראל בתחילת שנות ה-80 לא פסח על ענף החקלאות. חקלאים רבים פשטו את הרגל והיקף החובות של העוסקים בענף לבנקים הסתכם בכ-6 מיליארד דולרים (במונחים של שנת 1992). בעקבות המשבר הקשה חוקקה הכנסת במרץ 1992 את "חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי", המכונה גם "חוק גל" על שם יוזם החוק, ח"כ גדליה גל. במסגרת החוק נמחק חלק גדול מחובות החקלאים, ויתרת החוב הוחזרה לבנקים על פי יכולת ההחזר של כל חקלאי.

 

בין המגמות הבולטות בחקלאות הישראלית כיום אפשר למנות:

1. הישענות גוברת על מחקר ופיתוח במסגרות אקדמיות, כמו הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מכון וולקני ועוד;

2. ירידה מתמדת בכוח העבודה המקומי המועסק בחקלאות, ושימוש גובר בעובדים זרים, בעיקר מתאילנד;

3. הסתמכות רבה על יצוא, בעיקר של תוצרת אקזוטית ואורגנית;

4. התקדמות מואצת של החקלאות במגזר הערבי, המספקת כיום חלק ניכר מהתוצרת לשוק המקומי וגם ליצוא.

 


מידע נוסף

 

מפרח לפרי - כיצד מתקיימת רבייה מינית בצמחים, איך משפיע תהליך ההאבקה על מבנה הפרח, ומה הקשר בין שחלות וזרעים לבין פירות וצמחים? אנציקלופדיה ynet מציגה- התפתחות הפרח לפרי, שלב אחר שלב.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.

 

חקלאות אורגנית - ד"ר מיכאל רביב מתראיין למדור שאלת מחקר של אנציקלופדיה ynet ומספר על תחום עיסוקו.

לראיון המלא - לחצו כאן.

 

צמחים מהונדסים, הכורח והחשש - מהם הצדדים הבעיתיים בשימושי ההנדסה הגנטית בחקלאות? מדוע היא לא תוכל לפתור את בעיית הרעב בעולם, וכיצד היא עלולה לגרום לנזקים חמורים? כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©