הר חרמון

ההר נזכר במקרא בכמה שמות, נוסף על חרמון - שיאון, שניר ושריון; ובערבית הוא מכונה ג'בל אל-שייח' (ה"ישיש"), על שם ראשו המלבין במעטה שלג. ציר האורך של רכסי החרמון הוא מדרום מערב לצפון מזרח, והם השלוחה הדרומית של הרי מול הלבנון. הרים אלה הם קמר ענק שנוצר בתהליכי קימוט והעתקה, כנראה בהשפעת הבקע הסורי-אפריקני. הסלעים בחרמון הם מתקופות שונות מתקופת היורה.

	אחד מרכסי החרמון (צילום: דרור כרמון)

ההר משופע שלגים וגשמים (עד 1,500 מ"מ בשנה), ומישקעיו מתנקזים לנחלים שניר (חצבני), דן, חרמון ויובליהם ונשפכים לירדן ולכנרת.

חלקי ההר הצפוניים יותר מתנקזים לנחלי אמנה ופרפר הזורמים דרומה ומזרחה, לדמשק ולמדבר הסורי. חשיבות המשקעים גם ביצירת מאגרי מי התהום של רוב ארץ ישראל. הרוחות המנשבות חזקות מאוד ויכולות להגיע למהירות של 150 קמ"ש.

צמחיית החרמון הייתה עשירה בחלקה ונותרו בה שרידי יערות וסבכים. צמחייה דלה - אך מיוחדת - נמצאת במעלה ההרים, שנקבוביות סלעיהם גורמת לחלחול מהיר של מי הגשם למעמקים ומונעת התפתחות עצים וחורש. עולם החי עשיר יחסית, ובו סנאים, נחשים (צפע החרמון), עופות נדירים ובעבר הלא רחוק - דובים. החרמון כולו הוכרז כשמורת טבע.

עמים קדומים רבים קידשו את ההר ובנו בפסגתו ובמורדותיו מקדשים וקברים. יישוב יהודי התקיים בהר החרמון בתקופת המשנה והתלמוד ובימי הביניים. מהמאה ה-11 היה החרמון למעוזם של הדרוזים; יישוביהם הגדולים הם חצבאיה ומג'דל שמס. גם נוצרים יושבים בכפרים שבעיבורי החרמון.

הר החרמון (צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע)

במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את דרום מערב ההר עד לכתף החרמון. חשיבותו האסטרטגית רבה מאוד והוא מכונה

"העיניים של המדינה". הוא היה לאתר נופש וטיולים והוקם בו אתר הסקי היחיד בישראל - המנוהל על ידי המושב נווה אטי"ב (שנוסד למרגלות ההר ב-1971). 

במלחמת יום הכיפורים כבש צבא סוריה את מוצבי כתף החרמון, אך במהלך המלחמה הצליח צה"ל להודפם, וממש לפני תחילתה של הפסקת האש אף לכבוש חלקים נוספים של ההר, לרבות שיא החרמון. שטחים אלה הוחזרו לסורים במסגרת הסכמי הפרדת הכוחות.

על מעמדו המדיני של החרמון (כחלק מרמת הגולן) מתקיים דיון ציבורי-פוליטי מספר שנים. יש הרואים בו ובגולן חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, בעוד אחרים רואים בו שטח סורי שיוחזר בהסכם שלום עתידי. על פי פרסומים שונים, מאמצע שנות ה-90' נוהלו מגעים מדיניים חשאיים בין ממשלות ישראל לסוריה, בהם הובעה הסכמה ישראלית לפשרה טריטוריאלית ברמת הגולן, במסגרת הסכם שלום.

נופשים באתר החרמון (צילום: אפי שריר)

לצפייה בכתבה -  לחצו כאן.

בחרמון: יחידת האלפיניסטים יוצאת לשטח - השלג שהחל להיערם בחרמון, מבשר גם על פעילותה של יחידת האלפיניסטים של צה"ל במקום. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

טיול בחרמון - אם מזג האוויר החם השכיח מכם את הקור שאמור להיות פה בפברואר, צור שיזף יקרר אתכם עם סיפור על ניסיון לא מוצלח לישון בשלג ומסלול שבכלל עדיף לעשות באביב. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

הר החרמון: מצפון נפתחה הרעה - למרות שאצלנו הוא מתקשר לקור ושלג, החרמון הוא נקודה חמה, "הוט ספוט" בעגה המקצועית - מקום בו מתקיים מגוון אדיר ונדיר של צמחים ובעלי חיים. שלושה גורמים מאיימים על שלומו של ההר ותושביו: הצבא, אתר הסקי והחקלאים. טיול שמתחיל עם פרפרים ונגמר עם רימונים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה -  לחצו כאן.

הר חרמון: אפשר גם בלי סקי - כשהשלג שיירד כאן בחורף עוד לא חולם להיוולד, שווה לטפס לחרמון, לקבל שיעור בגיאופוליטיקה ולפגוש בן קוציץ מאפיר. בגולן אפשר להציץ לסורים ולהיתקל בחזירי בר. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה -  לחצו כאן.