טיגריס

גודלו של הטיגריס משתנה בין התת-מינים - הגדולים ביותר (שהם בניה הגדולים ביותר של משפחת החתוליים) מגיעים למשקל של 306 ק"ג בזכרים ו-167 ק"ג בנקבות, והקטנים ביותר שוקלים בין 100 - 90 ק"ג בזכרים, 80 - 65 ק"ג בנקבות. אורך גופו של הטיגריס נע בין 1.90 מ' ל-3.30 מ'. רגליו האחוריות ארוכות מן הקדמיות, וכך משפרות את יכולת הזינוק שלו. רגליו הקדמיות חזקות, ומסייעות לו לגרור טרף גדול. ציפורניו החדות והלסת החזקה שלו הופכים אותו לחיה קטלנית. על פרוותו מצוירים פסים, באמצעותם ניתן להבחין בין פרט לפרט: אין שני פרטים בעלי תבנית פסים זהה.
 

באזורי יער טרופי הטיגריסים מזדווגים במשך כל ימות השנה, ואילו באזורים צפוניים הם מזדווגים רק בימות החורף. הנקבה יכולה להרות רק במשך כמה ימים, ובימים אלה ההזדווגות תדירה ביותר. הזכר יכול להבחין, בעזרת הרחת השתן של הנקבה, באם היא מיוחמת או לא. ההריון נמשך כ-103 ימים. בשֶגֶר (כל הגורים בהמלטה אחת) נולדים לרוב שלושה או ארבעה (ולעתים עד שישה) גורים עיוורים, והאם מטפלת בהם. בתחילה היא רק צריכה להניקם, אך כשהם מעט גדלים, היא צריכה גם לצוד עבורם. סביבת המחייה של נקבת הטיגריס קטנה מזו של הזכר, משום שהיא צריכה לחזור לעתים קרובות למאורה על מנת להניק את הגורים.

בגיל שמונה שבועות הגורים בוגרים דיים על מנת לעקוב אחרי אמם אל מחוץ למאורה, ולהכיר את סביבת מחייתם. בגיל 18 חודשים הם מתחילים להיות עצמאיים, אך רק בגיל שנתיים בערך, הם מתחילים לחפש טריטוריה משלהם. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שלוש-ארבע שנים, ויכולים להגיע לגיל 18 שנה.

התנהגות חברתית: הטיגריסים צדים בדרך כלל לבד. הם שומרים על סביבת מחייה שלא תחפוף לסביבת מחייתם של טיגריסים אחרים מאותו זוויג (מין- זכר או נקבה), וגודלה הוא עד 100 קמ"ר בזכרים, ו-20 קמ"ר בנקבות. סביבת המחייה של הזכר מכילה את סביבת מחייתן של כמה נקבות, והוא מגן על הטריטוריה שלו ועל הטריטוריה של הנקבות, מפני זכרים מתחרים. הטיגריסים הזכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם בעזרת שתן והפרשות נוספות, ובדרך זו הם מונעים כניסתם של טיגריסים אחרים לאזורם. טיגריס זכר עלול להרוג גורים של נקבה מסוימת, אם הם מזכר אחר, על מנת שתתייחם שוב במהירות ותישא את גוריו שלו.

הטיגריס ניחן בלסת חזקה (צילום איי פי)

מיני הטיגריס חיים באסיה הדרומית-מזרחית והמזרחית, לרוב באזורים בעלי צמחייה צפופה, המסייעת להם בציד. ישנם שמונה תת-מינים במין טיגריס, כולם בסכנת הכחדה, ונראה כי שלושה מתוכם כבר נכחדו.