 |  | האנדרטה לזכר קורבנות הטבח בכפר קאסם צילום: שלום בר טל
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | פרשת כפר קאסם
The Massacre of Kufr Qassem
פרשת כפר קאסם (29 באוקטובר 1956), טבח שביצעו לוחמי משמר הגבול הישראלי בתושבי כפר קאסם, בו נורו למוות 49 ונפצעו 13 מתושבי הכפר בהם גם ילדים, נשים וטף.
בשנות ה-50 היו נתונים ערביי ישראל תחת ממשל צבאי ישראלי. ב-29 באוקטובר 1956, יום פתיחתו של מבצע קדש,
הטיל צה"ל עוצר על כמה כפרים ערבים, בהם גם כפר קאסם ליד ראש העין. במסגרת העוצר נאסרה תנועה כלשהי החל מן השעה 17:00. הטלת העוצר אושרה על ידי אלוף פיקוד מרכז דאז צבי צור ואכיפתו הוטלה על אחד מגדודי מג"ב.
מחלקות הגדוד השונות הוצבו בין הכפרים וקציני הגדוד תודרכו על ידי מפקד הגדוד ליידע את התושבים על הטלת העוצר ב-16:30 והחל מן השעה 17:00 לירות בכל מי שיפר את העוצר. רק אחד מן הקצינים, מפקד המחלקה שהוצבה בכפר קאסם, ביצע את הפקודה כלשונה. בסביבות השעה 17:00 החלו כמה עשרות מתושבי כפר קאסם לחזור לבתיהם, ומכיוון שבילו את היום בעבודה בשדות לא היו רבים מהם מודעים להטלת העוצר, שהוכרז רק כחצי שעה לפני כן. בפקודתו של מפקד המחלקה החלו החיילים לירות בתושבים החוזרים, תוך שמפקד המחלקה מדווח על מספר ההרוגים העולה ברשת הקשר. רק כעבור שעה לערך כאשר דיווח מפקד המחלקה כי "קשה לספור אותם", התערב מפקד הגדוד והורה על עצירת הירי.
| ציטוט |
|
| אחד מתושבי הכפר מעיד על הפרשה בראיון לעיתונות, 1986 |
|
"נפלתי, קיבלתי כדור ביד וברגל. ראיתי כמה פועלים על אופניים. אחד השוטרים צעק 'תקצור אותם', והם נפלו עלינו. אחרי רבע שעה הגיעה משאית. היו בה אולי 19 פועלים. הורידו את כולם, העמידו אותם בשורה אחת וירו בהם. השוטרים החלו לגרור את הגוויות. עשיתי את עצמי מת. שוטר סחב אותי ברגל אל ערימת הגוויות. בשקט בשקט התרוממתי וברחתי אל מטע הזיתים. ישבתי שם עד הבוקר. נורא פחדתי". |
|
|
|
|
פירסום פרטי האירוע נאסר על ידי הצנזורה במשך שבעה שבועות. לבסוף, משהותר הפירסום, גרמו פרטי האירוע לזעזוע עמוק בציבור הישראלי. ועדת חקירה שמינה ראש הממשלה דוד בן-גוריון
המליצה להעמיד את לוחמי מג"ב לדין.
בינואר 1957 הועמדו 11 לוחמי מג"ב ביניהם אנשי המחלקה, מפקד המחלקה ומפקד הגדוד לדין צבאי באשמת רצח. במהלך המשפט נדונה שרשרת הפקודות בין המעורבים בפרשה החל ממפקד חטיבת הגזרה, שככל הנראה ניסח את פקודתיו באופן דו משמעי, מפקד הגדוד, שהורה על ירי "בלי סנטימנטים", ומפקד המחלקה וחייליו שביצעו בפועל את הירי.
אחדים מן הנאשמים טענו כי פעלו כפי שפעלו בהתאם לפקודות שקיבלו. בית המשפט הצבאי, בראשות בנימין הלוי, לא קיבל את טענתם ובגזר הדין טבע את הבסיס למונח המשפטי-צבאי שנקבע לאחר מכן- "פקודה בלתי חוקית בעליל"- פקודה שאין לבצעה, כפי שנכתב בפסק הדין: "סימן היכרה של פקודה בלתי חוקית בעליל ומן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה ככתובת אזהרה האומרת-אסור... אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב".
בתום המשפט, כעבור שנתיים, גזר בית המשפט על הנאשמים עונשי מאסר כבדים, כך למשל נידון המג"ד ל-17 שנות מאסר. מפקד החטיבה שהואשם על ידי המג"ד כי הוא זה שנתן את הפקודה לבצע ירי זוכה מאשמת רצח, אך הורשע בחריגה מסמכות ונידון לנזיפה וקנס סמלי של עשר פרוטות.
הנאשמים ערערו על חומרת הדין והעונשים שהוטלו עליהם הופחתו. כעבור שנה ממתן גזר הדין שוחררו כולם מן הכלא. המג"ד ומפקד המחלקה זכו לחנינה מן הנשיא ומעונשם של השאר הופחת שליש. השיחרור המוקדם עורר את כעסם של תושבי כפר קאסם. בניסיון לפייסם ערך צה"ל "סולחה" עם תושבי הכפר, כמו כן הוחלט על הענקת פיצויים למשפחות הקורבנות.
| ציטוט |
|
| השופט בנימין הלוי, מתוך פסק הדין |
|
"לשום אדם אין את סמכות להפר את החוק או לצוות להפרו. פקודה המגלה על פניה כי היא מפרה את החוק, כגון פקודה גלויה להרוג אנשים חפים מפשע, מהווה שידול למעשה פשע, אסור לתיתה ואסור לבצעה". |
|
|
|
|
פרשת כפר קאסם משמשת עד היום כאות אזהרה מעשי ומשפטי בקביעת וישום מוסר הלחימה של צה"ל. בשנת 1999 הורה שר החינוך דאז, יוסי שריד, על ציון האירוע בתוכנית הלימודים. במגזר הערבי מצויין לעתים יום הזיכרון לטבח. בכפר קאסם הוקמה אנדרטה לזכר הקורבנות.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
