יאשיהו בן אמון (מאה 7 לפנה"ס), מלך יהודה בשנים 640 - 609 לפנה"ס. כשהתערערה ממלכת אשור, בסוף ימי אשורבניפל, ניצל את שעת הכושר כדי להרחיב את גבולות ממלכתו, והשתלט על דרום ממלכת ישראל שחרבה. השפעתו הגיעה עד אזור נפתלי בצפון הגליל (דה"ב לד, ו).
עיקר חשיבותו בתיקוני הדת: בשנת ה-18 למלכותו ציווה על בדק בית בבית המקדש (מל"ב כב, ג ואילך), וספר תורה שנתגלה אז - לדעת חוקרים רבים ספר דברים - עורר אותו להנהיג תיקונים ולרכז את הפולחן. בשנת 31 למלכותו (609 לפנה"ס) ניסה לבלום את פרעה נכה ה-2 בדרכו לכרכמיש; הוא נלחם בו במגידו, ושם נפל בקרב (שם כג...
