יבוסים, בני אחד מעמי כנען שישב באיזור ההר הדרומי (בראשית י, טז; טו, כא; שמות ג, ח; דברים ז, א; יהושע ט, א). מוצאם חתי או חורי. על שמם נקראה ירושלים "עיר יבוס" (שופטים יט, י; דברי הימים א' יא, ד-ה) והיא היתה בשליטתם במשך כל תקופת השופטים. יבוס נכבשה רק אחרי הקמת המלוכה, בימי דוד המלך (יהושע טו, סג; שופטים א, כא; שמואל ב' ה, ו). היבוסים התבוללו בבני ישראל וחדלו להתקיים כשבט...
אנציקלופדיה ynet אנציקלופדיה כללית ועדכנית בת אלפי ערכים מכל תחומי הידע: מדעי החברה והרוח, מדעי החיים והמדעים המדויקים, מדעי כדור הארץ טכנולוגיה תרבות היסטוריה שפה ותקשורת אמנויות, חינוך יהדות ספורט חוק ומשפט, גיאוגרפיה ספרות אינציקלופדיה