בַּלְדְוִוין ה-4 (1161 - 1185), מלכה הצלבני האחרון של ירושלים. תקופת שלטונו הקצרה התאפיינה במאבקים פנימיים בין טוענים לכתר ובהתמודדות עם התקפות חוזרות ונשנות מצד כוחותיו של צלאח-אד-דין. מגיל צעיר סבל בלדווין מצרעת ובגיל 24 מת מהמחלה. נקרא גם "המלך המצורע".
בלדווין, בנו של אמרליק ה-1 מלך ירושלים מאשתו הראשונה אנייס דה קורטניי, גדל בחצר המלוכה בירושלים והתחנך על ידי ויליאם מצור, קנצלר הממלכה שנעשה לאחר זמן הארכיהגמון של צור וההיסטוריון החשוב ביותר של התקופה. במות אביו בשנת 1174 ירש את הכתר והוא בן 13 בלבד. בשל גילו הצעיר הופקדו ענייני הממלכה בידיו של מילון דה פלנסי, שליט עבר הירדן המזרחי. כעבור שנה נרצח דה פלנסי בידי מתנגדיו, וריימון ה-3 רוזן טריפולי נעשה עוצר...
