יהושע בן חנניה (?-אחרי 130), תנא בדור השני, מבחירי תלמידיו של יוחנן בן זכאי, עם חברו-יריבו אליעזר בן הורקנוס.
בצעירותו, כבן לשבט לוי, שירת בבית המקדש. על פי האגדה ידע שפות רבות וביקר במספר ארצות, אם כי מן המסופר עליו במקורות נראה שחי בצניעות והתפרנס בדוחק רב מייצור פחמים.
נודע גם בבקיאותו בלימודי חול ובעמידתו נגד השלטון הרומי והנוצרים. עזר למורו להימלט מירושלים בזמן המצור הרומאי. דבריו מובאים הרבה בתלמוד, בייחוד בענייני קודשים. עקיבא היה מתלמידיו.
במשנה מסופר על כמה מחלוקות בין רבי יהושע (בכל מקום ששם זה מופיע בתלמוד בלא ציון שם האב, הכוונה לבן חנניה) לבין רבן גמליאל ה-2, נשיא הסנהדרין, שהשפילו ולפיכך הודח...
