מרדכי ואנונו (נולד; 1954), עובד הקריה למחקר גרעיני
(קמ"ג) שחשף ברבים פרטים על סודות הגרעין של מדינת ישראל.
את שירותו הצבאי עשה ואנונו בהנדסה קרבית. הוא עבד מספר שנים כטכנאי בקמ"ג. במהלך עבודתו בכור החל ללמוד במחלקות לפילוסופיה ולגיאוגרפיה של אוניברסיטת בן-גוריון, והיה פעיל פוליטית בחוגי שמאל קיצוניים. בעקבות פעילות זו נקרא למספר שיחות עם קצין הביטחון בקמ"ג, אך הותר לו להמשיך לעבוד.
בשנת 1986 פוטר מתפקידו. עם פיטוריו נטל עימו שני סרטי צילום שצילם במתחם קמ"ג ובאותה שנה היגר לאוסטרליה והתנצר. באוסטרליה החל במגעים עם כלי תקשורת שונים במטרה לפרסם מידע שצבר במהלך עבודתו בקמ"ג. בספטמבר 1986 הגיע ללונדון בהזמנת העיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" ומסר לידי אנשי העיתון את המידע והתמונות שהיו ברשותו.
במהלך שהותו בבירה הבריטית פותה בידי סוכנת מוסד
(שזכתה לכינוי "סינדי") לטוס לרומא (30.9.1986), שם נחטף על ידי סוכני מוסד והועבר בחשאי לישראל, כנראה באוניה. בישראל נכלא בבידוד (בכלא אשקלון) ודבר כליאתו וחטיפתו לא הותר לפרסום. חמישה ימים לאחר חטיפתו פירסם ה"סאנדיי טיימס" את הכתבה בה נטען, בין השאר, כי מדינת ישראל עוסקת ביצור פצצות מימן ופצצות נייטרון.
למרות שחלק מן המידע הופיע קודם לכן בכלי תקשורת זרים, עורר הפרסום הד ציבורי בעיקר מכיוון שהיה זה המקור הישראלי הראשון שטען בפומבי כי מדינת ישראל מחזיקה בנשק גרעיני.
בישראל עורר הפרסום הד נרחב עוד יותר בשל "בגידתו" של אזרח ישראלי, החשד למחדלי אבטחת מידע בקמ"ג והפגיעה במה שנחשב לנדבך מרכזי במדיניות הביטחון הישראלית.
רק בנובמבר 1986 הודתה ממשלת ישראל כי ואנונו כלוא בישראל וממתין למשפטו. המשפט התנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט המחוזי בירושלים ובסיומו, כעבור שנה וחצי, הורשע ואנונו בעבירות ריגול ובגידה ונידון ל-18 שנות מאסר בבידוד. למרות השמירה הקפדנית בבית הכלא ובידודו משאר האסירים הצליח ואנונו למסור מידע על פרטי חטיפתו, בין השאר כאשר בדרכו לבית המשפט רשם על ידו כמה פרטים והציגה אל מול המצלמות. במשך 11 וחצי שנים שהה בתנאי בידוד והשגחה קפדניים ורצופים. על פי מספר עדויות מצבו הנפשי החל מתערער ורק לאחר מאבק משפטי ארוך נעתר ב-1999 בג"צ לבקשתו וביטל את תנאי הבידוד.
בשנת 1993 חשף שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי, כי את המידע לתכנון פעולת הטרור ב"אוטובוס האימהות"
השיגו המחבלים מצילומים ופרטים שמסר ואנונו, ופורסמו בעיתון הבריטי.
| ציטוט |
|
| מתוך ריאיון שהעניק לעיתון "אל חיאת" לאחר שיחרורו (יולי 2004) |
|
"חלק אומרים שאני עשיתי את מה שעשיתי כדי להציל יהודים משואה נוספת, אבל זה לא נכון. מה שאני עשיתי הוא כדי להציל את האחרים משואה, כמו זו שעברו היהודים. כי הנזק שיגרום הנשק האטומי שבידי ישראל יוביל לעוד שואה, במיוחד למדינות הערביות הסמוכות לישראל." |
|
|
|
|
מניעיו של ואנונו למעשיו לא התבררו עד תום. על פי מערכת הביטחון, הסיבה למעשיו טמונה בתשלום כספי נכבד שהובטח לו על ידי ה"סאנדיי טיימס" ובטינה שפיתח כלפי הממסד הישראלי בשל פיטוריו.
על פי עדותו, מניעיו היו אידיאולוגים ובמסירת המידע ביקש לעורר דיון ציבורי במדיניות הגרעין הישראלית ולפעול כנגד החימוש הגרעיני בעולם.
ואכן בחודשים הראשונים למאסרו קיבל מאות מכתבים מרחבי העולם, ארגוני מחאה אנטי-גרעיניים התגייסו בעבר למען שחרורו והטבת תנאיו ובישראל אף הוקם ארגון בשם "הוועד למען ואנונו" שסייע לו בצורות שונות.
ב-21 באפריל 2004 סיים ואנונו לרצות את עונשו ושוחרר מהכלא. טרם שחרורו הוטלו עליו מגבלות בטחוניות שונות, כמו איסור יציאה מהארץ למשך שנה, חובת דיווח על תנועותיו, איסור מלהתקרב לשטחי הרשות הפלסטינאית ועוד.
הדפס
