אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


לווייתן. רובם חסרי שיער
לווייתן. רובם חסרי שיער צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
דורבן. קוצים להגנה
דורבן. קוצים להגנה 
 
כלב ים
כלב ים צילום: אורי הראל
 
אריה ים
אריה ים צילום: אורי הראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 יונקים


ערכים קשורים
 מורפולוגיה
 בלוטות
 שיער
 זיעה
 בלוטות חלב
 בלוטות חלב
 שיניים
 עיכול
 מכרסמים
 מוח
 עמוד השדרה
 אוזן
 סרעפת
 דם
 מחזור הדם
 לב
 פחמן דו-חמצני
 חמצן
 נשימה
 ריאה
 ראייה
 ביצה
 הפריה
 הריון
 אמבריולוגיה
 טריאס
 יורה
 זוחלים
 קינוזואיקון
 שלייתנים
 טקסונומיה
 גנטיקה ותורשה
 לווייתנאים
 תחשאים
 טורפי-ים
 כלבי-ים
 עטלפים
 בעלי חיים
 חולייתנים
 חדפיים


תחומים קשורים
 זואולוגיה


 
 
 

יונקים


Mammalia

המורפולוגיה של היונקים |  מיון היונקים ותפוצתם

יונקים, מחלקה של בעלי חיים בתת-מערכת החולייתנים. ולדותיהם יונקים חלב מאמם, ומכאן השם "יונקים". המינים שונים זה מזה באופן תנועתם ובגודלם - יש מינים זעירים, כגון החדפים שמשקלם כ-3 גרם, ואחרים (כגון לווייתנים) שמשקלם המירבי מגיע ל-130 טון.

 


המורפולוגיה של היונקים

היונקים מאופיינים בכמה תכונות אנטומיות ומורפולוגיות:

1. לנקבות היונקים בלוטות חָלָב להזנת גוריהן.

2. ברוב המינים נולדים הצעירים חיים, מלבד הביבנאים (יונקי הביב), המטילים ביצים. הטיפול בצעירים ממושך יחסית.

3. שיער מכסה את כל הגוף או את חלקו. בחלק מן היונקים יש שיער רק לצעירים. לרוב הלווייתנים אין כלל שיער. ליונקים מסוימים שערות המשמשות למישוש (שפם החתול), לנוי ולמשיכת בן זוג (זקן התיש), או שערות ההופכות קוצים ומשמשות להגנה (בקיפוד ובדורבן).


4. בעורם של רוב היונקים יש בלוטות רבות המפרישות זיעה או שומן או חומרים ריחניים המשמשים לתקשורת. חלק מהבלוטות אופייניות ליונקים בלבד.

- בלוטות זיעה – משמשות לצינון הגוף.

- בלוטות חֵלֶב ובלוטות שומן – משמשות לשימון השערות ולשמירה על חום הגוף.

- בלוטות חָלָב (בנקבות) - מפרישות נוזלים להזנת הוולדות.

- בלוטות ריח (ביונקים רבים) - למשיכת בני זוג ולסילוק מתחרים.

5. היונקים מאופיינים בשיניים שצורותיהן מגוונות: חותכות, ניבים, טוחנות ומלתעות. בדרך כלל קיימות שתי מערכות שיניים – שיני חלב הנושרות ומתחלפות בשיניים קבועות. ליונקים מערכת עיכול מפותחת. שפתיהם שריריות ומאפשרות להם לינוק ולשתות. השיניים קבועות במכתשים שבלסת, ומספרן מועט וקבוע. מבנה השיניים ומערכת העיכול שונה במינים השונים ומותאם לתזונתם. למעלי גירה, למשל, קיבה הבנויה מארבעה חלקים; לאחרים (כגון הטורפים) קיבה פשוטה. באוכלי עשב מפותחות השיניים הטוחנות; במכרסמים - החותכות; בטורפים - המלתעות.

6. ליונקים מוח גדול ומפותח, והם מאופיינים בהתפתחות המוח הגדול ובקיפוליה של קליפת המוח.

7. שרירי הפנים מפותחים.

8. כל צד של הלסת התחתונה מורכב מעצם אחת, עצם השיניים. זאת בניגוד לזוחלים ולעופות, אשר הלסת התחתונה שלהם מורכבת משלוש עצמות בכל צד.

9. הגולגולת מתמפרקת לעמוד השדרה בשני פולים.

10. לאוזן יש פתח חיצוני שסביבו אפרכסת המפותחת ברוב מיני היונקים, ובאוזן התיכונה יש שלוש עצמות שמע.

11. סרעפת שרירית מפרידה בין חלל החזה לחלל הבטן.

12. תאי הדם האדומים חסרי גרעין, והם עגולים. יוצאת מכלל זה משפחת הגמליים, שתאי הדם האדומים בה הם אליפטיים.

13. לרוב היונקים חום גוף קבוע (בעלי דם חם) ומערכת דם משוכללת המבוססת על הפרדה מלאה בין מחזור הדם המערכתי לבין מחזור הדם הריאתי. לבם של היונקים כפול - שני חדרים ושתי עליות. דם הגוף, העשיר בפחמן דו-חמצני, נאסף בעלייה הימנית, עובר לחדר הימני ומוזרם ממנו לריאות להעשרה בחמצן. הדם המועשר זורם מהריאות לעלייה השמאלית, ומשם לחדר השמאלי שהוא גדול ושרירי; חדר זה מזרים אותו לכל הגוף דרך קשת עורקים הפונה שמאלה.

14. הנשימה (גם ביונקים החיים במים) נעשית בריאות הבנויות רקמה ספוגית. הסרעפת, המפרידה בין חלל החזה לחלל הבטן וממלאת את התפקיד העיקרי בנשימה - הרחבתו של חלל החזה וצמצומו.

15. חושיהם של היונקים מפותחים במיוחד. העור עשיר בגופי תחושה למישוש ולחישת קור וחום, לחץ וכיו"ב; חוש הטעם מרוכז בלשון; חוש הריח מפותח במיוחד; מייחדת אותם אפרכסת אוזן; הראייה היא החוש היחיד המפותח בבעלי חיים אחרים (עופות) יותר מאשר ביונקים.

16. ליונקים תא ביצה קטן מאוד, ולאחר ההפריה העובר מתפתח בגוף האם. יוצאים מכלל זה הביבנאים, המטילים ביצים, והכיסאים, שם ההריון קצר, וחלקה האחרון של ההתפתחות העוברית מתנהל בכיס האם. ברוב היונקים, שהם שלייתנים, העובר מתפתח ברחם האם ומקבל את מזונו מדם האם באמצעות השליה.

17. ולד היונקים ניזון מחלב שהוא יונק מאמו. עפ"י רוב מספר ולדותיהם של היונקים מועט, והטיפול בהם ממושך.

 


מיון היונקים ותפוצתם

מחלקת היונקים החלה להתפתח בסוף הטריאס ובתחילת היורה, מקבוצת זוחלים בשם Therapsida. בתחילת עידן הקינוזואיקון, לפני כ-70 מיליון שנה, החלה התפצלות גדולה של המחלקה והופיעו משפחות וסוגים חדשים רבים; חלקם נכחדו במרוצת הזמן, וחלקם קיימים עד היום.

מחלקת היונקים מונה כיום כ-6,000 מינים. במרוצת המאה ה-20 ירד קצב הגילוי של מינים חדשים, וכיום הוא עומד על אחד לעשור או פחות. לפי רוב השיטות המקובלות, המחלקה מחולקת לשתי תת-מחלקות:

א. יונקים קמאים (Prototheria), תת-מחלקה בת סדרה אחת, ביבנאים – Monotremata: קיימים היום רק באוסטרליה ובפפואה-גינאה החדשה. בתת-מחלקה זו רק שתי משפחות, ובהן שלושה סוגים בסך הכול.

ב. יונקים בתראים (Theria), תת-מחלקה ובה שתי בנות-מחלקה:

1. בת-מחלקת היונקים הכיסנים (Metatheria) ובה שתי קוהורטות, כיסאים אמריקניים (Ameridelphia) וכיסאים אוסטרליים (Australidelphia). בראשונה שתי סדרות, אופוסומאים (Didelphimorphia) ודלשינאי-הכיס (Paucituberculata), עם משפחה אחת בכל סדרה, 16 סוגים ו-68 מינים בסך הכול. בשנייה חמש סדרות - מיקרוביותריה (Microbiotheria), נמיות-כיסאיות (Dasyuromorphia), פרמלאים (Peramelemorphia), חפרפרות-כיסאיות (Notoryctemorphia) וצמודי-בוהן (Diprotodontia) - ובכולן יחד 16 משפחות, 74 סוגים ו-204 מינים.


2. בת-מחלקת השלייתנים (Eutheria), שחבריה חיים בכל רחבי העולם. בבת-מחלקה זו נכללים מרבית מיני היונקים. העוברים מתפתחים ברחם האם, וניזונים באמצעות השליה. חלוקות המשנה שלה אינן אחידות, ומשתנות בהתמדה ככל שגוברת הסתמכותה של הטקסונומיה על הגנטיקה. חלוקת המשנה המקובלת באנציקלופדיה זו מתוארת בערך שלייתנים.

היונקים תופסים גומחות אקולוגיות שונות ומגוונות, ומיני היונקים נפוצים היום כמעט על פני כל כדור הארץ – בים, ביבשה ובאוויר. רוב מיני היונקים הם יבשתיים, והם חיים בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. בני סדרות אחדות חיים בימים, אך רק בני סדרות הלווייתנאים והתחשאים חיים במים כל ימיהם; בני הקבוצה שנקראה בעבר טורפי-ים (משפחות האוטריים, כלבי-הים והניבתניים, המשויכות כיום לתת-סדרת דמויי-כלב) עולים לחופים או למשטחי קרח לצורך רבייה. העטלפים הם המעופפים שבין היונקים, אך כמה מינים מסדרות אחרות יכולים לנוע באוויר, לא בתעופה אקטיבית אלא בגלישה. מבין היונקים החיים על היבשה יש מינים החיים במדבריות קיצוניים, ביערות גשם טרופיים, בטונדרה, בהרים גבוהים ומתחת לפני הקרקע, אך הריכוזים הגדולים ביותר של יונקים בעולמנו מצויים בערבות עשב.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©