יונתן, בנו הבכור של שאול, ראשון מלכי ישראל. בהיותו מפקד על חלק מהצבא וממונה על חיל המצב שחנה בבירת שאול, היכה בנציב פלשתים ושומרי ראשו (שמואל א', י"ג, ב-ג; י"ד, א-ו) והרים את נס המרד בפלשתים. מילא תפקיד מכריע בקרע הטרגי שבין שאול לדוד.
יונתן כמצביא
בזכות הישגיו הצבאיים במלחמה בעמון, קיבל עליו יונתן את הפיקוד על שליש מהכוחות של אביו שהיו מוצבים בגבעה בעת המערכה נגד הפלישתים. במתקפת פתע נועזת כנגד המוצב הגדול והחזק של הפלישתים, הצליח יונתן לזרוע בהלה במחנה האויב, ובכך איפשר לשאול ולכוחותיו לגרש את האויב הנבוך עד איילון. ואולם זוהר הניצחון הועם, בשל קללתו של שאול כנגד כל מי שיטעם פירור של מזון בעת המרדף אחר האויב. יונתן, שלא ידע על נדרו זה של אביו...
