ישיבה, מוסד לחינוך תורני גבוה. יש להבדיל בין הישיבות בתקופת המשנה, התלמוד והגאונים בא"י ובבל, לבין הישיבות שקמו אח"כ. הראשונות היו עפ"י רוב מוסדות רשמיים בעלי היררכיה מסודרת, ונתמכו באופן מאורגן וקבוע; האחרות היו עפ"י רוב - עד שקמה מדינת ישראל - פרי של יוזמה פרטית (או פרטית למחצה), והוחזקו מתרומות. כל סמכות שהיתה להן היתה כריזמטית, כלומר, מכוח האישיות שעמדה בראשן.
לאחר שקיעת בבל, שהיתה מרכז הלכתי ורוחני של עם ישראל כולו, נוסדו ישיבות בצפון אפריקה, בספרד ובמצרים. כשבא רב מפורסם לכהן בעיר כלשהי, נמשכו לשם תלמידים שביקשו ללמוד תורה מפיו; כך, למעשה, נוסדו הישיבות. ברוב הזמנים והמקומות היו התלמידים דואגים לפרנסתם, והישיבה שימשה אכסניה ללימוד. עד העת החדשה לא העניקה הישיבה...
