אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הגר וישמעאל במדבר. ציור של גוסטב דורה, 1865
הגר וישמעאל במדבר. ציור של גוסטב דורה, 1865 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 על פרשת יצחק וישמעאל, מבית "דעת"


ערכים קשורים
 אברהם
 הגר
 יצחק
 שרה
 בראשית
 ברית מילה
 רבי שלמה יצחקי
 אברהם אבן עזרא
 דוד קמחי
 אבימלך, מלך גרר
 מערת המכפלה
 מדרש
 מדרש תנחומא
 חז"ל
 אסלאם
 קוראן
 אדם וחוה
 נח
 מוחמד
 מכה


תחומים קשורים
 אסלאם
 יהדות - אישים
 מיתוס - מושגים וכתבים


 
 
 

ישמעאל


Ishmael

ישמעאל, בנם של אברהם והגר, ואחיו למחצה של יצחק. על פי הבטחת ה' לאברהם, עתיד היה ישמעאל לייסד אומה גדולה במדבר. לפי המסורת נחשב ישמעאל אבי האומה הערבית.  

 


תורה מוקלטת: בראשית, כ"א, פסוקים ט-כ"א (הגרסה המלאה באתר ספרא )

 

הופעתו הראשונה של ישמעאל במקרא מוזכרת טרם לידתו, בעת בריחתה של הגר, שפחת שרה, למדבר. הגר, שהתעברה מאברהם, נסה למדבר בעקבות יחסה המתעמר של שרה. שם התגלה בפניה מלאך ה', הורה לה לשוב לבית שרה, והבטיח כי הריונה יביא להולדתו של בן שייקרא ישמעאל: "ויאמר לה מלאך ה', הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל, כי שמע ה' אל עניך" (בראשית, י"ז, י"א). הגר שבה לבית אברהם וישמעאל נולד. 13 שנים לאחר מכן, בעקבות ציווי האל, ערך אברהם (שהיה אז בן 99) בישמעאל ובכל בני הבית את ברית המילה.

 

"אברהם מגרש את הגר וישמעאל" ציור של הצייר גוארצינו, 1657

 

ההתפתחות המכרעת בסיפורו של ישמעאל הגיעה כמה פרקים מאוחר יותר, עם לידתו של יצחק, בן לשרה ואברהם. בעת המשתה לכבודו של הרך הנולד ראתה שרה שישמעאל צוחק, ובשל כך החליטה להביא לגירושו מבית המשפחה. הסיבה הספציפית להחלטה זו אינה מובאת בטקסט, אולם ייתכן שראתה בצחוקו של ישמעאל סימן לתפיסת עצמו כיורש החוקי של אביו, למרות לידת הבן הצעיר. רש"י בפירושו (כ"א, ט) מציין אפשרות זו, אולם אברהם אבן עזרא טוען שהיה זה צחוק תמים "כי כן מנהג כל נער", ושסיבת הקנאה של שרה היתה בגרותו של ישמעאל. לפי הרד"ק, שרה חשבה שישמעאל לועג על יצחק שנולד לזקנים. לפי פרשן המקרא האיטלקי עובדיה ספורנו, שרה האמינה כי ישמעאל לועג לה ולאברהם, מפני שהאמין כי אבי יצחק הוא אבימלך ולא אברהם.

 

שרה פנתה לאברהם בדרישה כי יגרש את הגר ואת בנה: "ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". בתחילה לא נענה אברהם לדרישת שרה – לפי פרשנים רבים, בשל אהבתו הרבה לישמעאל. הסכמתו באה רק לאחר הוראה אלוהית שכללה הבטחה לפיה ישמעאל לא ייפגע: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו. ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה, כי ביצחק יקרא לך זרע, וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" (כ"א, י"א-י"ב). למחרת צייד אברהם את הגר ובנה במים ובלחם, ושילחם מביתו.

 

הגר הגיעה למדבר, ולאחר שתמו המים שברשותה הותירה את ישמעאל בין השיחים והתרחקה מן המקום. זאת, על מנת שלא לצפות במות בנה בצמא: "ותך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת, כי אמרה אל אראה במות הילד" (כ"א, ט"ז). בעוד היא בוכייה נשמע קולו של המלאך – שנענה למצוקתו של הנער – והורה להגר לשוב אל בנה ולא להצטער ולחשוש, שכן עתיד הוא להיות אביה של אומה גדולה. מייד נתגלתה לעיני הגר באר מים ממנו השקתה את בנה. לאחר מכן התיישבה במקום ושם גידלה את ישמעאל. כשבגר נישא ישמעאל לאישה מצרית. האזכור המקראי הבא של ישמעאל מופיע עם מותו של אברהם, כאשר הוא ואחיו יצחק מביאים את אביהם לקבורה במערת המכפלה. מעט מאוחר יותר מתואר מותו של ישמעאל עצמו, אשר הותיר אחריו 12 בנים. בנים אלה, לפי המקרא, עתידים להיות נשיאי 12 אומות: "אלה הם בני ישמעאל... שנים עשר נשיאם לאמתם" (כ"ה, ט"ז).   

 

בין יצחק לישמעאל, העדפתו הברורה של האל התמקדה ביצחק. כך התחייב האל כי מיצחק תקום הבטחתו לעם רב שיצא מאברהם: "כי ביצחק יקרא לך זרע" (כ"א, י"ב). כמו כן, לאחר מותו של אברהם בחר ה' להעניק את ברכתו ליצחק בלבד: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך ה' את יצחק בנו" (כ"ה, י"א). עם זאת, הסיפורים המקראיים של יצחק ושל ישמעאל מאופיינים בכמה קווי דמיון מובהקים: גורל השניים נקבע במידה רבה על ידי אמם; האל מבטיח לאברהם כי משניהם יקום עם רב; שניהם זוכים להצלה מידי מלאך – ישמעאל במדבר, בשעת הצמא, ויצחק בעת העקידה.

 

המקרא מתאר את דמותו של ישמעאל באופן חיובי בסך הכול, ובמסגרת זו, מודגש הקשר ההדוק בין ישמעאל לאברהם (ישמעאל מכונה במקרא שבע פעמים "בן אברהם"). קשר זה בא לידי ביטוי בברית המילה שהם מבצעים יחדיו, בהתאם להוראת ה', ובהתנהגותו הראויה של ישמעאל בבית אביו. כך גם מופיע ישמעאל, ביחד עם יצחק, בהלווייתו של אברהם.

 

למרות זאת, המדרש מתאר את אישיותו כבעייתית. כך למשל, ביחס לפסוק המקראי המתאר את צערו של אברהם בתגובתה לדרישת שרה לגירוש הגר וישמעאל, אומר מדרש תנחומא כי צערו האמיתי הוא לנוכח הגילוי שבנו יצא לתרבות רעה (מובא בפירוש רש"י לפרק כ"א, י). במקומות אחרים מציג המדרש את ישמעאל כעובד עבודה זרה, כבעל פוטנציאל לרצוח, וכלוקה בגילוי עריות (רש"י, כ"א, ט). מעבר לדימויים אלה, חז"ל תיארו את ישמעאל בהתאם לתפיסתם הרווחת את התרבות של בני ארצות ערב – דמות מכניסת אורחים, מקפידה על כיבוד האב וסמכותו, וכן, יושבת מדבריות, המנצלת את מיקומה בצמתי דרכים למען שוד הבריות. במדרשים ובפיוטים מאוחרים משמש ישמעאל כסמל העמים הערבים המוסלמיים. מסורות אלה היו הבסיס לאימוצם של הגר וישמעאל (איסמאעיל) במסורות האסלאם. עם זאת יש לציין כי השם ישמעאל היה נפוץ למדי בקרב יהודים במאות הראשונות לספירה, ובין היתר ניתן לציין את התנאים ישמעאל בן יוסי בן חלפתא וישמעאל בן אלישע.

 

חשיבותו הראשונה במעלה של ישמעאל באסלאם היא עצם היותו הבן של אברהם, המונותיאיסט המקורי (שאינו" יהודי"). מעבר לכך, ישמעאל הוא אחד משרשרת הנביאים המקובלת על פי הקוראן – מאדם הראשון, דרך נח ואברהם, וכלה במוחמד, אחרון הנביאים. הקוראן עצמו אינו מייחס לישמעאל סגולות מיוחדות, כשהאזכור המשמעותי היחיד שלו (מתוך 12 אזכורים) מספר על האופן בו הקים, יחד עם אברהם, את ה"כעבה", המבנה בעיר מכה אליה מגיעים המוסלמים כדי לקיים את מצוות העלייה לרגל.

 

בספרות המוסלמית המאוחרת לקוראן מוענק לישמעאל תפקיד נרחב יותר. לפי המסורות המאוחרות, היו לישמעאל סימני נבואה שונים כבר בילדותו (כך למשל, לאחר שהמלאך הבטיח להושיע את הגר ובנה, ישמעאל הוא שהצביע על מקום באדמה שממנו נבעו המים). עוד נכתב בספרות המוסלמית כי אברהם גירש את ישמעאל לא ל"מדבר" סתם, אלא לאדמה הקדושה במכה, והוא עשה זאת בעקבות הוראה מפורשת של האל. הקשר בין ישמעאל לאברהם נמשך גם לאחר הגירוש, באמצעות ביקוריו של אברהם. באחד הביקורים מתוארת בניית ה"כעבה" בהתאם להוראותיו המדויקות של האל. בשלב מאוחר יותר מופיע בספרות המוסלמית סיפור העקדה של ישמעאל, המקביל לסיפור עקדת יצחק. כמו בתיאור התנ"כי, גם כאן ניצל ישמעאל ברגע האחרון כשמלאך הפנה את אברהם לבעל החיים שיועלה כקורבן במקום בנו. הדמיון בין הסיפורים מלמד על השפעה בין -דתית, אך לאו דווקא כזו שהתרחשה בכיוון אחד – מן היהדות לאסלאם. ייתכן בהחלט שהמסורות האסלאמיות המוקדמות השפיעו בעצמן על מדרשים יהודים מאוחרים, ועל הפרשנות שהציעו לטקסטים המקראיים.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as16-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב