 |  | ישראל בן אליעזר בעל שם טוב | | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | ישראל בן אליעזר בעל שם טוב
Yisrael Baal Shem Tov
ישראל בן אליעזר (1700? - 1760), המכוּנה הבעש"ט (בעל שם טוב), מייסד תנועת החסידות
במזרח אירופה ומנהיגה הראשון. פרטי חייו נמסרו בסיפורי תלמידיו ונאספו בספר "שבחי הבעש"ט".
ישראל בן אליעזר נולד במחוז פודוליה (בפולין דאז) להורים מבוגרים ועניים, ונתייתם בעודו ילד. בראשית דרכו שימש עוזר למלמד בחדר. בעשור השלישי לחייו התבודד בהרי הקרפטים כדי להכין עצמו לשליחותו, ושם התפרנס מכריית חומר. אח"כ עזר לאשתו (השנייה; הראשונה מתה עליו) בניהול פונדק. לזוג נולדו בן (צבי) ובת (הודל).
לפי המסורת החסידית, התגלה הבעש"ט כמנהיג ביום הולדתו ה-36. שמעו כבעל מופתים ומרפא (מכאן הכינוי "בעל שם טוב") יצא למרחוק, והמונים נהרו אליו. קבוצות חסידים שהתגבשו עוד קודם לכן החלו לראות בו מנהיג.
לפי המסורת הִרבה הבעש"ט לנסוע, ומהסיפורים עולה שפעילותו כמרפא וכוח מנהיגותו היו קשורים זה בזה; אולם במסורת החסידית המאוחרת נוטים למעט מחשיבות מעשיו העל-טבעיים. היתה לו אישיות כריזמטית, ובתפילתו הגיע למצב של "התעלות הנשמה", חוויה מיסטית שלימים תיאר אותה באוזני תלמידיו. נהג לספר משלים וסיפורי עם שתוכנם מוסרי, אך בתורתו שהגיעה אלינו לא ניכרת למדנות. מסופר שהשתתף בוויכוח עם יעקב פרנק (1759).
אין ספק שראה שליחות בהנהגת עם ישראל, והתעסק במעשי צדקה וחסד, ובמיוחד בפדיון שבויים. הדגיש את חשיבות השמחה בחיי היהודי, והתנגד לסגפנות ולפרישות. אע"פ שתורותיו מושתתות במידה מסוימת על הקבלה,
הדגיש את הצד האישי והפרטני יותר מההיבט הלאומי והקוסמי. לדידו, גאולת הפרט חייבת לבוא לפני גאולת העולם. גישה זו באה במקום ההתעסקות בחישובי הקץ והציפייה לבוא המשיח, שהיו חלק חשוב מהמשיחיות המיסטית של התנועות ההרסניות של שבתי צבי
ויעקב פרנק.
במרכז תורתו עמד רעיון ה"דבֵקות" - שיאמין האדם בה' וידבק בו בכל מעשיו, לא רק בתפילה ובקיום המצוות, אלא גם בחיי המעשה ובמגעיו החברתיים.
מכתבי הבעש"ט לא שרד דבר, לבד מכמה מכתבים שכתב לתלמידיו ושפורסמו בספרים שונים. אגדות על מעשי הבעש"ט ופעולותיו נמסרו בעל פה מדור לדור ופורסמו בקבצים שונים. במותו ירש אותו דב בר, המגיד ממזריץ',
כמנהיג החסידוּת.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
