מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, ממלכתם של שבטי ישראל בצפון ארץ ישראל שנתפלגה מממלכת דוד ושלמה (930 לפנה"ס) והמליכה עליה את ירבעם בן נבט. בראשית ימיה נאבקה בממלכת יהודה בדרום, בפלשתים בדרום מערב ובארמים בצפון מזרח. הפיצול השבטי בממלכה גרם לחוסר יציבות שהתבטא במרידות ובחילופי שושלות.
תקופות של פריחה באו לישראל כשהשכילה לכרות בריתות שלום עם שכנותיה - יהודה וצור. תקופת שגשוג גדולה היתה בימי שושלת בית עמרי, שברית היתה לה עם צור מצד אחד ועם יהודה מצד אחר. הברית חוזקה בקשרי נישואין; אחאב נשא לאישה את איזבל בת אתבעל מלך צור, ויהורם בן יהושפט מלך יהודה נשא לאישה את עתליה בת אחאב ואיזבל. תקופת פריחה שנייה היתה בימי ירבעם בן יהואש, שעם עזיהו מלך יהודה שלט בעבר הירדן, וממלכתם גבלה בצפון בממלכת חמת.
עם...
