כפיר

מטוס ה"כפיר" לא היה פיתוח ישראלי מקורי ולמעשה תוכנן על בסיס מטוס ה"מיראז'" 5 הצרפתי, בצירוף מערכות ישראליות ואמריקניות. בעקבות האמברגו שהטילה צרפת על מכירת מטוסים לישראל בזמן מלחמת ששת הימים החלה התעשייה האווירית ב-1968 בפיתוח דגם משופר של ה"מיראז'".

דגם זה צויד במנוע סילון של חברת "ג'נרל אלקטריק" מסוג J79, שביצועיו טובים יותר מביצועי המנוע של ה"מיראז'". כמו כן, שונתה התצורה האווירודינמית של המטוס ובין היתר נוספו לחלקו הקדמי כנפונים. ה"כפיר" צויד במערכות אוויוניקה ונשק בפיתוח ישראלי, שאפשרו למטוס למלא מגוון של משימות, כולל משימות הפצצה, וזאת בניגוד ל"מיראז'" שיועד בעיקר למשימות יירוט.

ה"כפיר" נחשב למטוס הקרב הישראלי הראשון למרות שלפניו יוצר בישראל ה"נשר" (נכנס לשירות פעיל ב-1972), שהיווה למעשה מטוס ביניים בין ה"מיראז'" 5  ל"כפיר". על אף ההצלחות שנחל ה"נשר" במהלך מלחמת יום הכיפורים, תפס ה"כפיר" את מקומו, בעיקר בזכות מערכות הנשק וביצועיו העדיפים.

מטוסי כפיר (באדיבות אתר חיל האוויר)

ה"כפיר" המריא לטיסת בכורה באוקטובר 1970, וב-14 באפריל 1975 נמסר הדגם הראשון לידי חיל האוויר. באותה תקופה נמסרו לחיל האוויר מטוסי קרב מתקדמים מדגם F -15, על כן לא נחשב ה"כפיר" מעולם למטוס מהדרג הראשון בחיל.

ב-9 בנובמבר 1977 בוצעה תקיפת בכורה של המטוס - בסיס אימונים של מחבלים בדרום לבנון, וב-27 ביוני 1979 הפיל "כפיר" בירי טילים מטוס "מיג" 21 סורי מעל שמי לבנון. היתה זו הפלת הבכורה (ולמעשה היחידה) של המטוס בחיל האוויר. מטוסי ה"כפיר" מילאו תפקיד חשוב בתקיפת מטרות קרקעיות במהלך מבצע ליטני ומלחמת לבנון הראשונה, וכמה מהם אף לקחו חלק במבצע דין וחשבון ביולי 1993.

במהלך השנים המשיכה התעשייה האווירית בשיפור ושידרוג המטוס שנמכר בשנות ה-80 וה-90 לצבאות אקוודור, קולומביה ושרי לנקה. כמו כן הוחכרו בין השנים 1985 - 1988 מספר מטוסים לחיל הנחתים ולחיל הים האמריקני. בסך הכל יוצרו כ-100 מטוסים מדגמים שונים, כולל דגם דו-מושבי.

במחצית השנייה של שנות ה-90 הוצאו בהדרגה מטוסי ה"כפיר" משירות פעיל. למרות זאת המשיכה התעשייה האווירית להשביח את הדגמים הישנים (בעיקר את מערכת המכ"ם) במטרה לייצאם לצבאות זרים.