כפר דרום

להגדלה - לחצו על המפה

מדרום מערב ליישוב נמצא כפר דרום הנטוש, שעלה על הקרקע במתכונת חומה ומגדל ב-1946 במסגרת עליית 11 היישובים בנגב; תושביו פונו ממנו במלחמת העצמאות אחרי מצור ממושך, ומקצתם הקימו את המושב בני דרום, הסמוך לאשדוד.

על פי המסורת היהודית התגורר במקום התנא רבי אלעזר בן יצחק איש כפר דרום, הנזכר בכינויו זה בתלמוד, וזהו מקור שמו של היישוב. 

בתי כפר דרום, הישוב הפלסטיני דיר-אל בלח והים נראים ברקע, 2005 (צילום: אילן מרסיאנו)

מגיני כפר דרום במלחמת העצמאות, כמחציתם חברי הקיבוץ וכמחציתם לוחמי פלמ"ח מחטיבת הנגב - שהגיעו בשיירות אספקה שהצליחו לפרוץ את טבעת הכיתור על הנקודה - נלחמו בנחישות, ותרמו לעיכובו של כוח צבא מצרי עדיף במשך כשלושה חודשים.

במהלך חודש מאי 1948 נערכו שלוש התקפות של יחידות "האחים המוסלמים", והתקפה אחת של חיל המשלוח המצרי על הנקודה המבודדת (15-13 מאי 48'). בלחימת פנים אל פנים, תוך גילויי הקרבה אישית, הדפו מגיני היישוב את האויב. בעקבות כשלון ההתקפות, ויתר הצבא המצרי על כיבוש הנקודה, והסתפק בתפיסת שטחים שולטים שאיפשרו לו להטיל מצור עליה.

בהוראת המטכ"ל פינו עצמם לוחמי כפר דרום לעבר קווי הכוחות הישראלים בליל 8 ביולי 1948. למחרת תקף הצבא המצרי, שלא ידע כי היישוב פונה מלוחמיו, והשתלט על שטחו בתום "קרב גבורה" ממושך.

לאחר כיבושה של רצועת עזה במלחמת ששת הימים, בתקופת ממשלת אשכול, הוחל בתכנון ההתיישבות היהודית בחבל עזה. בשנת 1970, בתקופת ממשלתה של גולדה מאיר, הוקמה ביוזמת הגורמים המיישבים של מדינת ישראל האחזות דתית של גרעין נח"ל מתנועת בני-עקיבא בקרבת מקום ליישוב בני דרום הנטוש. טקס העלייה על הקרקע נערך במוצאי יום כיפור תש"ל, סמל להתיישבות הראשונה במקום שנערכה אף היא במוצאי יום כיפור.  

פינוי המתבצרים מגג בית הכנסת בכפר דרום, אוגוסט 2005 (צילום: איי אף פי)

עקב מחלוקת בין הגורמים המיישבים של הפועל המזרחי נמנע אזרוחה של ההאחזות, ואף לא הופנו אליה גרעיני נח"ל נוספים של בני-עקיבא. המקום הפך ב-1973 ליישוב קהילתי שתיפקד בעיקר כחוות הכשרות ליישובי גוש קטיף, אך פעילות זאת נפסקה בראשית שנות ה-80  במקביל לפינוי סיני, ורק מאחז צבאי נותר במקום.

ב-1988 נעתר ראש הממשלה יצחק רבין ליוזמת המתיישבים בגוש קטיף, ואישר את הקמתו מחדש של היישוב כפר דרום. ב-1990 היה המקום ליישוב קבע אזרחי. בניגוד לרוב יישובי גוש קטיף, שנותרו גם לאחר יישום הסכם אוסלו כרצף התיישבותי בשליטה אזרחית ובטחונית ישראלית, נשאר כפר דרום כמובלעת מבודדת בשטחה של הרשות הפלסטינית. תושבי הכפר עמדו בתקופת אנתיפאדת אל-אקצא מול מסכת התנכלויות ופיגועים קשה, בה גם פיגוע שכוון נגד אוטובוס שהסיע את ילדי היישוב בו נהרגו שניים ונפצעו רבים (נובמבר 2000). למרות זאת המשיך היישוב לצמוח, ובשיאו מנה קרוב ל-400 נפש.

בכפר דרום הוקם "מכון התורה והארץ", העוסק במחקר הלכתי ומדעי של מצוות התלויות בארץ ובהנחלת מידע וידע בנושאים אלה לציבור הרחב. המכון הממשיך את פעילותו גם לאחר עקירת מתיישבי כפר דרום, מעודד שיתוף פעולה בין רבנים לאגרונומים ומדריך חקלאים בבגידול מוצרי חקלאות על פי ההלכה. המכון פיתח שיטות לגידול ירק עלים הנקי מזחלים ומתולעים, שעל בסיסן הוקם מפעל "עלי קטיף", המשווק בארץ ובחו"ל ירקות עלים. לאחר עקירת ישובי גוש קטיף המשיך המפעל בפעילותו באזורי הנגב המערבי בנחל עוז, שדרות, נתיבות ובפיתחת שלום.

הסוף: פירוק, ביזה והרס של שרידי היישוב לאחר פינויו, ספטמבר 2005 (צילום: איי פי)

עם יישום תוכנית ההתנתקות אותה הוביל ראש הממשלה דאז אריאל שרון - שהיה במשך למעלה מ-30 שנים פטרונם של המתיישבים, ואף התכבד בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת של היישוב - נעזב גם כפר דרום במסגרת פינויים של כל היישובים והמאחזים הצבאיים הישראלים ברצועת עזה (18 אוגוסט 2005).

מתיישבי כפר דרום, שאיבדו חמישה מחבריהם בפיגועים בתקופת האנתיפאדה, היוו את גרעין ההתנגדות האידיאולוגי הנחוש ביותר לנטישת ישראל את חבל עזה, וסרבו לקחת חלק בתהליך הפינוי מרצון שהוצע להם. עליהם נוספו מאות נאמני ארץ-ישראל השלמה אשר התבצרו בבית הכנסת של היישוב. הניסיון לפנותם משם בכוח הידרדר והיה לעימות האלים הקשה ביותר שהתחולל במהלך ההוצאה לפועל של תוכנית ההתנתקות.