 | שיגור לוויין יפני לחלל צילום: רויטרס
| | |  | תמונת לוויין של ההוריקן "לילי" במפרץ מכסיקו צילום: איי פי
| | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | לוויינים
Satellites
עקרונות פעולתם של לוויינים | סוגי לוויינים | מידע נוסף
לוויינים, בהכללה, הם גופים שמיימיים המקיפים גופים שמיימיים אחרים, גדולים מהם. יש להבדיל בין לוויינים טבעיים - הם הירחים
הסובבים סביב כוכבי הלכת
(כגון הירח של כדור הארץ) - לבין לוויינים מלאכותיים שמשגר האדם, ובהם עוסק ערך זה.
| | שיגור שני לוויייני תקשורת לחלל, מרץ 2006 (צילום: רויטרס) |
| עקרונות פעולתם של לוויינים |  | |
לוויין הוא התקן שהוכנס למסלול נפילה חופשית סביב כדור הארץ. כדי להגיע למסלול כזה, יש לשגר את הלוויין במהירות של 7.9 ק"מ לשנייה (28,500 ק"מ לשעה) לפחות. במהירות זו שווה הכוח הצנטריפוגלי
הפועל על הלוויין לכוח משיכת הכבידה
של כדור הארץ, והלוויין "נופל" סביב כדור הארץ ומקיף אותו פעם אחר פעם. לוויינים רבים מצוידים במנועים רקטיים קטנים לתיקון המסלול, משום שגם ברום של כמה מאות ק"מ מעל פני כדור הארץ, הם מתחככים בגזים הקלושים שבפאתי האטמוספירה
ומאבדים ממהירותם. "דעיכת מסלול" כזו תביא בסופו של דבר לנפילת הלוויין אל תוך האטמוספירה ולשריפתו, ולכן יש לתקן מדי פעם את מסלוליהם של לוויינים המיועדים לשהייה ממושכת בחלל. כיום יש גם לוויינים המקיפים גרמי שמים אחרים, כמו ירח הארץ,
מאדים
או השמש.
יש מסלולים שונים של לוויינים בחלל: מסלול מעגלי, שבו נע הלוויין במרחק שווה מכדור הארץ בכל הקפתו; או מסלול אליפטי, המושג בעת שמהירות השיגור גדולה ממהירות ההתחלה של 7.9 ק"מ לשנייה. גובה המסלול שונה, בהתאם לתכליתו של כל לוויין; חשיבות מיוחדת נודעת למסלול ארץ נייח (גיאוסינכרוני), בגובה של 35,784 ק"מ מעל קו המשווה
של כדור הארץ. בגובה זה יעשה הלוויין בדיוק סיבוב אחד ביממה סביב כדור הארץ, ולכן יהיה "תלוי" למעשה מעל נקודה יחידה בקו המשווה. מסלול זה הוא המאפשר העברת שידורים ישירים של רדיו, טלוויזיה וטלפון בכל עת לאנטנות
יציבות על פני כדור הארץ. רוב לווייני התקשורת, וכמה לווייני ביון ומזג אוויר, נמצאים במסלול ארץ נייח. אך רובם מקיפים את עולמנו בגובה נמוך בהרבה. שאינו עולה על 1,000 ק"מ.
הלוויין המלאכותי הראשון, ספוטניק 1, שוגר ע"י ברה"מ ב-5 באוקטובר 1957. כעבור חודשים אחדים שיגרה ארה"ב לוויין משלה, אקספלורר 1, ובכך נפתח "מירוץ החלל". במרוצת השנים הצטרפו למירוץ עוד מדינות, שקצתן שיגרו לוויינים בכוחות עצמן ואחרות - ברכבי שיגור של מדינות אחרות. ב-1965 שוגר הלוויין המסחרי הראשון (Early Bird של חברת תקשורת פרטית אמריקנית), וכיום פועלים בתחום זה תאגידים רבים, לצד סוכנויות החלל של המדינות השונות. ישראל שיגרה את הלוויין הראשון שלה, אופק 1, בשנת 1988.
שיגור הלוויין אופק 1 ב-1988 (צילום: שלום בר-טל)
רוב הלוויינים משוגרים לחלל באמצעות טילים רב-שלביים, ומקצתם מוצבים בו באמצעות מעבורת חלל. יתרונה של מעבורת החלל בכך שהיא מאפשרת ביצוע תיקונים בלוויינים שהתקלקלו, או להחזיר לכדור הארץ לוויינים שסיימו את תפקידם. רוב הלוויינים שוהים בחלל לזמן מוגבל, שבסופו הם מאבדים גובה באורח מבוקר ונשרפים עם כניסתם בחזרה לאטמוספירה, אם כי לעתים מגיעים חלקים מהם לפני כדור הארץ. 
| סוגי לוויינים | | |
יתרונות ה"עין" המוצבת בחלל לתצפית על כדור הארץ הביאו לפיתוח סוגים רבים של לוויינים. רבים מהם משתייכים לסוכנויות החלל של המדינות השונות, אך חלקם שייכים לחברות מסחריות - בעיקר בתחומי התקשורת, המיפוי וחקר המשאבים.
לווייני תקשורת
משמשים להעברת שידורי רדיו, טלוויזיה ושיחות טלפון רבות בעת ובעונה אחת. רוב מדינות העולם, ובהן ישראל, מאוגדות באינטלסט,
האיגוד הבינ"ל לתקשורת לוויינים, המפקח על פעולת לווייני התקשורת שנבנו ושוגרו בידי המדינות והחברות השונות, מקצה ערוצי שידור לכל מדינה ומסייע בהקמת תחנות קליטה על הקרקע.
לווייני מזג אוויר
עוקבים אחר תנועות העננים והתהוות סערות ומדווחים על המתרחש באטמוספירה. הודות להם יכולים החזאים לספק תחזיות מזג אוויר עד שבוע ימים מראש.
לווייני מיפוי
עורכים מדידות טופוגרפיות מדויקות, ומספקים מפות מפורטות יותר ממה שאפשר לקבל במדידות קרקעיות.
לווייני ביון משמשים לצורכי מודיעין
ותצפית. הם פוקחים עין על המתרחש בארצות עוינות ואף ידידותיות, מצלמים מתקנים שיש בהם עניין ומצותתים לתקשורת קווית ואלחוטית.
לווייני חקר משאבים סוקרים מן החלל את פני כדור הארץ, ומשרתים מטרות רבות. אפשר לאתר באמצעותם אזורים שבהם יש סיכוי רב לגלות מים, נפט ומחצבים אחרים, וכן הם מפקחים על הנעשה בתחום החקלאות ומדווחים על מפגעים שונים. יתרונם על אמצעי תצפית קרקעיים נובע מיכולתם לחבוק שטחים נרחבים בתמונה יחידה, וכן מיכולתם לצפות בנעשה באורכי גל של הספקטרום האלקטרומגנטי
שאינם נראים לעין.
לווייני ניווט
מסייעים להתמצאות מטוסים, אוניות, כוחות צבא ואף מטיילים המבקשים לדעת את מקום הימצאם. כיום מוקף כדור הארץ ברשת של לווייני ניווט (מערכת GPS),
המסוגלת לספק את המידע הדרוש לכל נקודה על פני כדור הארץ, ביבשה, בים ובאוויר.
ללווייני המדע יש עשרות סוגים שונים. חלקם צופים על כדור הארץ ומתחקים אחר הנעשה בו, חלקם צופים בחלל הקרוב לעולמנו ומתחקים אחר פעילות השמש, ויש מהם המשמשים לצפייה אל מעמקי החלל, כוכבי הלכת,
הכוכבים והגלקסיות.
| מידע נוסף | | |
יירוט לוויינים - סין מאשרת: יירטנו לוויין בירי מהקרקע (2007). כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
לוויין לכל מטייל - מיזם הטלפוניה הלוויינית "אירידיום" כמעט אבד בחלל. כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
"ארוס בי" שוגר בהצלחה - הלוויין הישראלי שוגר בהצלחה, ולאחר כ-20 דקות דווח גם כי הוא נכנס למסלולו (2006). כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
לוויין לכל מפקד - במעבדות הטכניון עובדים על פיתוח הדור הבא של הלוויינים - המיקרו-לוויינים. כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
הלוויין "עמוס 3" - בחברת "חלל", מפעילת הלוויינים "עמוס" 1 ו-2, מתכננים כבר את שיגורו של האח השלישי בסדרת לווייני התקשורת הישראליים (2006). כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
לוויין זעיר - תלמידי תיכון פיתחו מערכת בקרה והכוון המאפשרת צילום של לווין גדול יותר כאשר הלווין הקטן, פרי תכנונם ופיתוחם, סובב אותו. כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
50 שנים לשיגור ”ספוטניק” - "כך התחילה 'תקופת החלל' של האנושות, והארוע שהתחיל אותה הוא אבן דרך בהיסטוריה שלנו, כיצורים תבוניים. לפני מספר שנים הוכרז הארבעה באוקטובר כ'יום חיל החלל' של רוסיה". כתבה באתר ynet.
לקריאת הכתבה - לחצו כאן.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
