לטינית, לשון השייכת לענף האיטלקי-רומני של משפחת השפות ההודו-אירופיות. במקורה - שפתם של בני העיר רומא, ועל כן נקראת גם "רומית". השם "לטינית" מקורו בשמו של חבל לטיום בו שוכנת רומא, שאליו התפשט השימוש בשפה מרומא.
במאה ה-1 לספירה הייתה הלטינית מדוברת בכל רחבי איטליה. עקב כיבושיה של רומי ועליית יוקרתם של תרבותה וחוקיה פשטה השפה הלטינית אל מדינות מערב אירופה ואף אל חלקים של מזרח אירופה. תרגום התנ"ך והברית החדשה ללטינית (הוולגטה) ע"י היירונימוס הקדוש שהוכרז ב425 כגרסה הרשמית של כתבי הקודש בכנסייה הנוצרית הרים תרומה חשובה להתפשטות השפה.
במדינות אלה התפתחו הלשונות הניאו-לטיניות, ואלה נחשבות לענף האיטלקי של המשפחה ההודו-אירופית. בימי הביניים היתה הלטינית שפתם...
