אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה צופן העתיד?
מה צופן העתיד? צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 ד"ר דוד פסיג - אתר אישי


ערכים קשורים
 אוגיסט קונט
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 ריצ'רד בקמינסטר פולר
 היסטוריה


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 חינוך ומדע
 מושגים ואישים בכלכלה
 סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
 תרבות כללית


 
 
 

חקר העתיד


Futures Studies

ההיסטוריה של חקר העתיד |  מידע נוסף

חקר העתיד, תחום מחקר הבוחן את התהליכים שבהם התמורות של ההווה הופכות להיות המציאות של המחר. מאמץ זה כולל ניסיונות לנתח את המקורות, הדפוסים והסיבות המעצבים את הגורמים היציבים הקיימים במערכות ואת התהפוכות שבהן וכך לראות את הנולד ולשרטט עתידים אלטרנטיביים. התכנים והשיטות של חקר העתיד עוסקים בווריאציות או באלטרנטיבות אפשריות, סבירות ורצויות לשינויים הטבעיים המתרחשים בהווה. העתידנות ממפה ומציגה, מנקודת מבט רב תחומית, את מה שההווה יכול להפוך להיות.

 

העתיד נזכר בשמות רבים בספרות, מאז החל את דרכו כדיסציפלינה מדעית באמצע המאה ה-20. השמות שאפשר למצוא בספרות הם רבים ומגוונים, אולם כיום רוב העתידנים בדעה אחת כי השם הראוי ביותר המתאר בדיוק רב ובפשטות את תחום הדעת הזה הוא "חקר עתידים" (Futures Studies). לנוחות דוברי השפה העברית אפשר להשתמש במונח "חקר-העתיד" בלשון יחיד.

 

אחד מעיקריו החשובים של תחום חקר העתידים הוא המאמצים המתמשכים לנתח את הדימויים העתידיים (Future Imagery) של המין האנושי ולבחון מה מהם אפשרי, מה סביר ומה רצוי שיתרחש. מאמצים אלה כוללים איסוף נתונים התומכים בהופעתם של עתידים או שוללים אותם, בכל אחת משלוש הקטגוריות הללו (אפשרי, סביר ורצוי), ובניית תסריטים המתארים את העתידים בכל הקטגוריות הנ"ל.

 

כשם שחוקרי ההיסטוריה מסבירים בעזרת מסגרות תיאורטיות את התרחשויות העבר ומדוע אירעו הדברים כפי שאירעו, כך מפתחים חוקרי העתיד תיאוריות המנתחות את המצב בהווה, ומסבירים באמצעותן את ההתפתחויות והשינויים הפוטנציאליים הטמונים בו. חוקרי העתיד נעזרים במגוון רחב של שיטות מחקר פרקטיות רבות שמקורן בדיסציפלינות מדעיות אחרות, כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה, כלכלה, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, אסטרונומיה ותיאולוגיה. בשני מאפיינים נבדל חקר העתיד ממחקרים אחרים; במגמתו לבחון עתידים אפשריים ורצויים ולא רק עתידים סבירים ובניסיונו לראות את העתיד במבט הוליסטי שמתבסס על תובנות ממגוון גדול של דיסציפלינות.

 


ההיסטוריה של חקר העתיד

ניצני חקר העתיד נראו עוד באמצע המאה ה-19, בפועלם של אנשים שעסקו בדפוסים של תמורות חברתיות, דוגמת פועלו של אוגיסט קונט. ואולם, לידתו של חקר העתיד כתחום אקדמי שעומד בזכות עצמו, שזורה בלידתו של תחום דעת אקדמי אחר ששמו "תורת המערכות" (Systems Science) וברעיון שקרם עור וגידים בצרפת, בברית המועצות לשעבר ובגוש המזרחי, בדבר תכנון כלכלי ופוליטי ברמה הלאומית.

 

עלייתו של חקר העתיד כדיסציפלינה אקדמית שעומדת בזכות עצמה, התרחשה רק לאחר מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה התפתחו גישות שונות של ניהול לאומי בעיקר בצרפת, במזרח אירופה, בארצות הפוסט-קולוניאליות ובארצות הברית. בשנות ה-50 עסקו הגוש האירופי ועוד מדינות רבות בשיקום שלאחר המלחמה. אקדמאים, פילוסופים ואף אמנים החלו להתעמק בשאלה מה יכול להיחשב בטווח הרחוק עתיד חיובי למדינותיהם בפרט, ולמין האנושי בכלל.

 

כאן ראוי לציין הבדל משמעותי בין ארצות הברית ובין שאר המדינות. אף שהגוש הסובייטי השתתף גם הוא בבנייתה של אירופה מחדש, לא אפשרו ממסדיו חשיבה ארוכת טווח בתכנון כלכלי וחברתי-לאומי בפתיחות הדרושה. גם במדינות החדשות שקיבלו עצמאות לאחר המלחמה, כמו באפריקה, במזרח התיכון ובאסיה, לא התפנו לעסוק בתכנון ארוך טווח מנקודת מבט מערכתית. בכלל מדינות אלה נמנית מדינת ישראל, שגם בה לא התפתחה חשיבת עתיד מסודרת, המבוססת על תיאוריות וכלי ניתוח מערכתיים, בנוגע לסוגיות לאומיות, פוליטיות, חברתיות וכלכליות הקשורות לשיבת ציון. לעומת כל אלה, פרח חקר העתיד בארה"ב כדבר מובן מאליו לאחר מלחמת העולם השנייה, ככל הנראה מפני שהפוליטיקאים הניחו שניצחו את המלחמה לא מעט בעזרת ניתוח מערכתי מרחיק ראוֹת ומסודר של מטרות ודרכי פעולה.

 

לקראת סוף שנות ה-60 של המאה ה-20, כבר היתה כמות גדולה של חוקרים, מתכננים, והוגים אשר עסקו בחקר העתיד וביקשו להקים פורומים בין-לאומיים שבהם יהיה אפשר לקיים רבי שיח בסוגיות שמתחבט בהן המין האנושי. ממציאים כמו בקמינסטר פולר החלו למקד את תשומת הלב של החברה ושל הפוליטיקאים להשלכות שיהיו לטכנולוגיה על מגמות רחבות היקף בקיום האנושי.

 

אפשר לציין כמה גורמים שהביאו להתפתחות זו, ובעיקר לאיום חדש שכונה "הבעיה הגלובלית" ושהועלה לתודעה הציבורית הבין-לאומית בפרסום הדוח שכותרתו היתה "קץ הצמיחה" (Limit to Growth). הכוונה היתה לשילוב המדאיג בין הגידול המואץ באוכלוסייה העולמית (כמיליארד בני אדם נולדים בכל 7 – 15 שנים) והשימוש הגובר במשאבי הטבע הקיימים, ובין הצמיחה הכלכלית המוגברת, איכות החיים שנראתה בסכנה והחשש שמא תפסיק הסביבה להיות בת-קיימא.

 

על הפריחה של חקר העתיד מעידה הכמות הרבה של האיגודים המקצועיים שקמו במרוצת השנים ברחבי העולם. שני האיגודים הראשונים שקמו הם מהעיקריים כיום (נכון ל-2009). את האיגוד הראשון ייסד ב-1966 מוציא לאור אמריקאי בשם אדוארד קורניש בעיר וושינגטון שבארה"ב, והוא מכונה World Futures Society. האיגוד שם לו למטרה לקרב את חקר העתיד לכל דורש, וכינוסיו מושכים אלפי אנשים בכל שנה.

 

האיגוד השני נוסד באוסטרליה בשנת 1967 ושמו World Futures Studies Federation. לאחרונה הקימו בעלי תארים בחקר העתיד איגוד חדש המכונה The Association of Professional Futurists, ופעילים בו סטודנטים, בוגרים, יועצים ומומחים במגוון גדול של עתידים.

 

 

הערך נכתב באדיבות פרופ' דוד פסיג, מחבר הספר "צופן העתיד - מבחן העתיד של ישראל".

 


מידע נוסף

 

העתיד: רובוטים חברותיים? - טכנולוגיות שונות מסייעות לרובוטים לשתף ביניהם פעולה וליישם מודלים חברתיים לפעילותם. המחקר בנושא יסייע לפתח מערכות משוכללות יותר של רובוטים בעלי בינה מלאכותית ויכולת תפקוד גבוהה במיוחד. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

ההיסטוריון של העתיד - אייזיק אסימוב נחשב לאחד משלושת הסופרים הגדולים של המדע הבדיוני. יותר מכולם, הוא ידע לנצל את העתידנות לדיון בסוגיות נצחיות, כמו דת מול מדע ובחירה חופשית מול גורל. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

ננוטכנולוגיה: מבט לעבר העתיד - בדומה למדעי המחשב בשנות ה-60, התחום החדש הזה נמצא כיום בשלבי עיצוב והבנה בסיסיים ובשנים הקרובות הוא יעלה לגדולה בהדרגה, בארבעה שלבי התפתחות. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©