לירה

בזמן המנדט הבריטי נקרא המטבע לא"י - לירה ארץ ישראלית ונחלק ל-1,000 מיל ול-100 גרוש. ב-17 באוגוסט 1948 אישרה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל ל"בנק אנגלו-פלסטינה" (לימים "בנק לאומי לישראל") של ההסתדרות הציונית, להנפיק שטרות חדשים של הלירה הא"י. מטבע זה היה כאמור נהוג בארץ מ-1927, אך הנפקתו המחודשת על-ידי בנק ציוני סימלה את ריבונותה של המדינה החדשה ואת דרישתה כי העולם יכיר בה כגורם פוליטי עצמאי.

מאוחר יותר, בשנת 1954 עם הקמתו של בנק ישראל, ניתנה בידו הסמכות הבלעדית להנפקת מטבע הלירה.  

עם הפיכתה של הלירה למטבע הלאומי של ישראל שונה שמה ל- ל"י -  לירה ישראלית. הלירה הישראלית נחלקה ל-1,000

פרוטות ול-100 אגורות. ב-1980, בעקבות אינפלציה גבוהה, הוחלפה הלירה בשקל. בשנת 1985, הוחלף השקל לשקל חדש והפך למטבע הלאומי הישראלי.

שטר של לירה א"י אחת של בנק אנגלו-פלשתינה (צילום: פריץ כהן, לע"מ)