ליתיום (Li), יסוד כימי; מתכת אלקלית לבנה ורכה, המוצק הקל ביותר הידוע בטבע (צף על פני המים).
גילוהו ב-1817 הכימאי השבדי ינס ברצליוס ותלמידו יוהן ארפוודסון (Arfwedson). השם לקוח מיוונית, lithos = "אבן", בשל הימצאותו בסלעים רבים מאוד. לליתיום שני איזוטופים טבעיים, 6 ו-7; שכיחותו של 7Li היא 92.4% בערך. יש לו גם שלושה רדיואיזוטופים, שמספריהם 8, 9 ו-11, וזמן מחצית חייהם נמדד בחלקי שנייה.
.
הליתיום מופק בעיקר מעפרות כמו ספּוֹדוּמֶן, לֶפִּידוֹליט ואַמבּלִיגוֹניט (כולן סיליקטים של אלומיניום). מופק באמצעות אלקטרוליזה. ליתיום הוא חומר פעיל מאוד, ומגיב עם מים תוך התפוצצות. משמש להפקת טריטיום (3H), להכנת מסגים קלים, בסינתזות אורגנו-מתכתיות ועוד...
