אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 איוון פבלוב. גילה את עקרונות ההתנייה הקלסית.
איוון פבלוב. גילה את עקרונות ההתנייה הקלסית. 
 
 ב"פ סקינר. טבע את המונח "התנייה אופרנטית".
ב"פ סקינר. טבע את המונח "התנייה אופרנטית". צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
יונה שלחצה על כפתור בכלוב קיבלה גרגירי חיטה
יונה שלחצה על כפתור בכלוב קיבלה גרגירי חיטה צילום: איי פי
 
התנהגותה של הדבורה אינה נלמדת
התנהגותה של הדבורה אינה נלמדת צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 רפלקס
 אורגניזם
 מערכת העצבים
 התניה
 איוון פטרוביץ' פבלוב
 ברהוס פרדריק סקינר
 ביהביוריזם
 דבורת הדבש
 הוראה
 אנתרופוצנטריות
 מוח
 תא עצב
 החתמה
 תוכנה
 פיסיולוגיה
 גנטיקה ותורשה
 פסיכולוגיה
 חינוך
 התנהגות בעלי חיים
 בינה מלאכותית
 בעלי חיים
 מחשב
 אוטומציה ורובוטיקה


תחומים קשורים
 זואולוגיה
 חינוך ומדע
 פסיכולוגיה
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

למידה


Learning

גירוי ותגובה |  מורכבות הלמידה |  יסודותיה הפיסיולוגיים של הלמידה

למידה, תהליך של שינוי בהתנהגותו של יחיד בעקבות התנסות. במושג זה עוסקים ענפים שונים של המדעים הקוגניטיביים כגון פסיכולוגיה, חינוך, התנהגות בעלי חיים ואף חקר הבינה המלאכותית.

הלמידה האנושית כוללת תהליכים שונים, בהם רכישת שפה, השכלה ואימוץ תכונות אישיות ודפוסי התנהגות המקובלים בחברה. גם הלמידה אצל בע"ח היא אוסף מורכב של תהליכים, שהיקפו שונה ממחלקה למחלקה. בעת שהיה מקובל על חוקרי ההתנהגות כי הלמידה היא תהליך אוניברסלי יחיד, התמקד המחקר בתהליכי למידה אצל בע"ח, תוך הקשה מהם על המתרחש אצל האדם. משהובן, באמצע המאה ה-20, כי תהליך הלמידה האנושית שונה מהותית אפילו מזה של בעלי חיים קרובים להם (שאר המינים בסדרת יונקי הפרימטים), במיוחד במה שנוגע לרכישת שפה אך גם במובנים אחרים, התפצלו בהדרגה שני התחומים. בה בעת הופיע תחום שלישי, למידה של מערכות מלאכותיות, דהיינו, מרכיב הלמידה בחקר הבינה המלאכותית, במחשבים בכלל ובמערכות אוטומטיות מורכבות אחרות.

 


גירוי ותגובה

הפסיכולוגיה ושאר מדעי ההתנהגות עשו כמה ניסיונות לפשט את הבנתם של תהליך הלמידה והחוקיות שלו, ע"י התמקדות בתהליכי הרכישה של הרגל יחיד. במרכז ניצב מושג יחיד, גירוי-תגובה. במסגרת רעיונית זו, כל פעולה של אורגניזם היא תגובה על גירוי כלשהו, והלמידה מתבטאת במציאת התגובה המתאימה ביותר על כל גירוי נתון, מבחינת צורכי הפרט המגיב, ובהטמעתה כחלק תקני של רפרטואר ההתנהגויות שלו. כאן נודעת חשיבות למושג הרפלקס, תגובה "מכנית" של גוף האורגניזם על גירויים מסוימים, בלא מחשבה ושיקול דעת. לפי הסברה שהיתה מקובלת בשעתה, הרפלקס טבוע ב"חיווט" של מערכת העצבים המרכזית, ואילו כל שאר התגובות הן נלמדות.


חקר תהליכי הלמידה הפשוטים נעשה בבע"ח, והתמקד בשני דגמים בסיסיים. ההתניה הקלסית - דגם הלמידה הכרוך בשמו של איוון פבלוב - היא תהליך של הרחבת הגירויים המחוללים רפלקסים. הצמדה חוזרת ונשנית של גירוי חדש (מותנה) אל גירוי "הטבעי" היוצר רפלקס מסוים, גורמת להופעת התגובה הרפלקסיבית גם ע"י הגירוי המותנה בלבד. לדוגמה: אור חזק גורם, באופן טבעי, לצמצום האישון; אם הקרנת האור מלווה כמה פעמים בהשמעת צלצול, תופיע תגובת האישון גם לשמע הצלצול בלבד. זוהי תגובה נלמדת, שאינה קיימת במאגר תגובותיו ה"טבעיות" של הלומד. רכישת הרפלקס המותנה נובעת מהצגת הגירויים בסדר קבוע, והפרת סדר זה מבטלת את ההרגל הנלמד.


ההתניה האוֹפֶּרַנטית - דגם הלמידה שחקר ב"פ סקינר - שימשה יסוד לגישה הביהביוריסטית שמשלה בפסיכולוגיה במשך חלק ניכר של המאה ה-20. כמו בתהליך אילופן של חיות, מביאים את הלומד לידי ביצוע תגובה רצונית חדשה (אופרנט), ואח"כ נותנים לו גמול חיובי (חיזוק). הרצון לקבל את הגמול הוא הגורם לביצוע התגובה. דוגמה לסוג למידה זה, שסקינר הירבה לחקור ביונים ובחולדות: מתן גרגרי חיטה ליונה שלחצה על כפתור בכלוב. חיזוק חיובי כגון זה מעלה את ההסתברות שתופיע התגובה הרצונית, ואילו חיזוק שלילי (כגון הלם חשמלי עקב הלחיצה על הכפתור) מקטין את הסיכויים להופעתה. הפרת סדר זה, דהיינו הפסקת החיזוק אע"פ שהתגובה נכונה, גורמת להכחדת התגובה.

לשני דגמים אלה כמה כללים משותפים. למשל: בשניהם חלה הכללה, כלומר - הרגל שנרכש בתנאים מסוימים יופיע גם בתנאים אחרים, דומים. לעומת זאת, מתן חיזוקים חיוביים בשל תגובה על גירוי א' וחיזוקים שליליים בשל אותה תגובה על גירוי ב', יקנו בהדרגה הבחנה בין א' לב', גם אם הם דומים.

 


מורכבות הלמידה
עפ"י רוב, מתרחשת הלמידה בהדרגה. תהליך התחזקותו של ההרגל מתואר ב"עקומת למידה", המציגה את עוצמת ההרגל הנרכש כפונקציה של מספר הניסיונות שנעשו. דגמי למידה אלה מתאימים לצורות רבות של עיצוב התנהגותם של בע"ח וילדים. גם אצל מבוגרים אפשר לעודד התנהגות רצויה ולמנוע התנהגות בלתי רצויה באמצעות חיזוקים. דוגמאות פשטניות הן אסירים שמשפרים את התנהגותם כדי לזכות בחופשה, או נהגים שנמנעים מלנהוג במהירות מופרזת באזורי אכיפה מוגברת של חוקי התנועה.

גם להבנה יש תפקיד בתהליך הלמידה. לעתים האדם לומד דפוסים חדשים מתוך התבוננות בסביבתו או בבני אדם אחרים, לשם חיקוי או הזדהות, בלי שהתנסה בתגובות ובחיזוקים. ניסוי וטעייה מאפיינים תהליכי למידה רבים, אך גם באמצעות הארה פתאומית אפשר לפתור בעיות מורכבות.

עובדות אלה מלמדות כי הלמידה (ולא רק האנושית) היא עניין מורכב יותר מכפי שניתן להסביר בעזרת הכלבים של
פבלוב והיונים של סקינר. למשל, מראשית הדרך תהו החוקרים על התנהגויות מורכבות אצל בע"ח פשוטים יחסית, כמו החרקים החברתיים. היה ברור למדי שהתנהגותה של דבורת הדבש אינה נלמדת בדרך כלשהי - הוראה, חיקוי, גירוי-תגובה - ובמשך זמן רב הסתפק המחקר בכך שהצמיד להתנהגות מסוג זה את השם "אינסטינקט", ואף היו חוקרים שטענו כי מותר האדם מן הבהמה מתבטא בכך שלבע"ח יש אינסטינקטים, ואילו האדם לומד. רק בהמשך הדרך הובן כי מתן שם להתנהגות אינו שקול כנגד מתן הסבר לה.

 


יסודותיה הפיסיולוגיים של הלמידה
בהדרגה, ולנוכח התנגדות עיקשת מטעמים של אתיקה, דת, מוסר
ואנתרופוצנטריות (ראיית האדם כמרכז העולם), התפתחה הגישה הגורסת כי הלמידה היא תהליך מורכב מכפי שחשבו תחילה, ומעורבים בו גם המבנה הפיסיולוגי של המוח, מערכת העצבים והחושים השונים, מצד אחד, וגם פעילות הגומלין של הפרט עם הסביבה, מצד אחר.

לפי הגישה המנטאלית ללמידה, כפי שמכנים אותה אחדים, כל למידה היא שינוי בדפוסי החיווט של תאי עצב (נוירונים) במוח, או אף בחלקים אחרים של מערכת העצבים. בעלי החיים השונים מצוידים מלידה בדפוסים מסוימים (שאפשר לכנותם "רפלקסים" ו/או "אינסטינקטים", אף שמלים אלה כשלעצמן אינן מסבירות מאומה), אלא שהדפוסים האלה ניתנים לשינוי במידה רבה או מעטה במהלך החיים, עקב התנסויות שונות. התנסויות כאלה גם גורמות להיווצרותם של דפוסים שלא היו בנמצא עם הלידה. דומה שאצל רוב בעלי החיים, וגם אצל האדם, היכולת ליצור דפוסים ולשנותם חזקה יותר בגיל הרך מאשר בהמשך החיים: ידועה תופעת ההחתמה אצל בע"ח מסוימים, הגורמת להם לראות כ"אמם" את היצור הראשון שנמצא בקרבתם עם בקיעתם מן הביצה, למשל; וידוע שבני אדם רוכשים שפה בקלות בילדותם, ובקושי רב יותר בבגרותם. מכאן פותחו סברות שונות על מידת ה"פלסטיות" של חיווט המוח ועל דרכי התקבעותו.

אחת הגישות החדישות לתחום היא פיתוחן של תוכנות מחשב מורכבות, בעלות כושר למידה, כדי להקיש מהן על הדרכים שבהן עשוי הדבר לקרות אצל אורגניזמים.

תחום הפיסיולוגיה של הלמידה, אם בעזרת מערכות מלאכותיות ואם בלעדיהן, מתוך מחקר ישיר של המתרחש במוח, הוא דינמי מאוד, ומרבית שאלותיו הבסיסיות שנויות במחלוקת חריפה. שם כללי למחלוקת זו הוא "תורשה לעומת סביבה" (nature vs. nurture), ומכיוון שיש לה השלכות מרחיקות לכת על סוגיות של מוסר ואתיקה, היא רחוקה מאוד מיישוב בימינו אלה. איש אינו מחזיק בסברה שרק התורשה היא החשובה, ופעילות הגומלין עם הסביבה אינה ממלאת כל תפקיד בלמידה; לעומת זאת, יש עדיין המחזיקים בסברה שהלמידה מן הסביבה היא חזות הכול, והדפוסים המוחיים הם "לוח חלק" שהסביבה יכולה לכתוב עליו כרצונה. מקובלת יותר הגישה שזו כמו זו ממלאת תפקיד, אבל מה בדיוק הם תפקידי השתיים, וידה של מי מהן תהיה על העליונה בכל מצב נתון? ספק אם המחקר יצליח לתת תשובה ברורה ומוסכמת על הכול בעתיד הנראה לעין.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©