משה לנדוי (1912 - 2011), שופט בית המשפט העליון בשנים 1953 - 1982 ונשיאו החמישי (1980 - 1982). ב-1991 זכה בפרס ישראל למשפט.
נולד בעיר דנציג (גדנסק) בפולין. למד משפטים באוניברסיטת לונדון (1930 - 1933). ב-1933 עלה לא"י. ב-1937 הוסמך לעסוק בעריכת דין תחת שלטון המנדט הבריטי (חבר בלשכת עורכי הדין של פלסטינה), והצטרף למשרד עורכי דין. ב-1940 מונה לנדוי לשופט בבית משפט השלום בחיפה, ב-1948 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר.
ב-1953 והוא בן 41 בלבד, מונה לנדוי לשופט בבית המשפט העליון. ב-1961 שימש כאב בית הדין במשפטו של אדולף אייכמן. באותה שנה קבע בפס"ד תקדימי כי יש לפסול את הודאותיו של נחקר בחקירת משטרתית במידה והופעלו נגדו שיטות חקירה בלתי הוגנות, כגון השפלה...
