מאדים

נתונים כלליים: בהירות נראית: עד 2.0-; קוטר משווני: 6,794 ק"מ; צפיפות ממוצעת: 3.9 גרם/סמ"ק; מרחק ממוצע מהשמש: 228,000,000 ק"מ; מסה: 9.3% ממסת הארץ. משלים את הקפת השמש אחת ל-687 יום בקירוב, וסיבוב סביב עצמו - אחת ל-24 שעות, 37 דקות, יחסית לרקע הכוכבים. למאדים שני ירחים קטנים, קרובים מאוד וחסרי צורה סדירה; שמותיהם פובוס ודיימוס. 

האטמוספירה של מאדים דלילה מאוד, ורובה פחמן דו-חמצני (CO₂). הלחץ האטמוספירי בגובה פני הקרקע הוא פחות מאלפית האטמוספירה. הטמפרטורה הממוצעת בגובה פני הקרקע היא 63º- צלזיוס, ולעתים רחוקות עולה על 0º צלזיוס. 
  

צילום פני הקרקע של מאדים ממשימת ספיריט, 2004 (צילום: נאס"א)

 
הכמות הזעומה של אדי מים באטמוספירה יוצרת לעתים עננים קלושים, ועל פני מאדים משתוללות סופות אבק ענקיות. אלה, וכן התכולה הגבוהה של ברזל בסלעי מאדים, מעניקים לו את צבעו האדום המובהק, שנתן לו את שמו העברי (וגם הלועזי, בעקיפין, משום שמרס הוא אל המלחמה ושפיכות הדמים במיתולוגיה הרומית).

יחסי הגדלים בין כוכבי הלכת

מאדים הוא הדומה ביותר לכדור הארץ מבין כוכבי הלכת, מבחינות רבות (בין השאר, נטיית ציר הסיבוב שלו), ולפיכך הועלו ספקולציות רבות על הימצאות חיים בו. בין השאר, האסטרונום פרסיוול לוול פירש את תצפיתו של ג'ובני סקיאפרלי בדבר רשת של קווים המכסה את פניו (זו התגלתה ברבות הימים כטעות אופטית) כמערכת של תעלות מים מלאכותיות, שנועדה לספק מים מכיפות הקוטב (אלה התגלו ברבות הימים כעשויות פחמן דו-חמצני קפוא) לצורכי תושביו.
 

בשנות השישים של המאה העשרים החלו תצפיות במאדים באמצעות חלליות אמריקניות וסובייטיות, והן לא מצאו בו שום סימני חיים, או למקווי מים. עם זאת, תוואים רבים במאדים מעידים על הימצאות מים בעבר (ביניהם מערכת הקניונים הענקית וָלֶס מָרִינֶרִיס), וכיום תוהים הפלנטולוגים להיכן נעלמו. כן מצוי במאדים הר הגעש הגדול ביותר במערכת השמש, אולימפוס מונס; גובהו 25 ק"מ מעל פני המישורים שבקרבתו, ונראה שהיה פעיל עוד לפני 200 מיליון שנה.

חקר מאדים באמצעות גשושות חלל החל ב-1962, עם נחיתת מרס 1 הסובייטית, הראשונה בסדרה של 7. החללית האמריקנית מס' 4 בסדרת מרינר היתה הראשונה שחלפה בקרבת מאדים ב-1965. המאמצים נמשכו מאז, וב-1976 עשו חלליות וייקינג האמריקניות, שנחתו על פני מאדים, ניסויים כימיים לגילוי סימני חיים, שלא הניבו תוצאות חיוביות. ב-1997 ריתקה החללית האמריקנית פאתפיינדר את דמיון העולם, כשנחתה במאדים ושיגרה משם שידורי טלוויזיה חיים באינטרנט. ניסיונה הראשון של יפן לשגר חללית למסלול סביב מאדים, נוזומי שמה, הסתיים בכישלון. 

אולי המצליחה מבין גשושות מאדים עד כה היתה גלובל סרבייר (Global Surveyor) של נאס"א, שנכנסה למסלול סביב מאדים ב-11.9.97, ושיגרה לכדור הארץ מעל 240,000 תצלומים ועוד נתונים רבים, בטרם נותק הקשר עמה בתחילת נובמבר 2006 - זמן רב אחרי מועד סיום המשימה שתוכנן מראש. בין היתר גילתה סרבייר ערוצים בצלעות מכתשים, המעידים על זרימת מים על פני מאדים בתקופה גיאולוגית מאוחרת יחסית, כמו גם ראיות אחרות לנוכחות מים זורמים בעבר; ערכה מיפוי טופוגרפי מפורט מאין כמוהו של כל שטח מאדים; ראיות לקיומו של שדה מגנטי גלובלי במאדים בעבר הרחוק; ורמזים לשינוי מחזורי באקלימו של מאדים. 
 

ערוצים במאדים המעידים על זרימת מים בעבר (צילום: נאס"א)

באמצע 2003 ניתנה הזדמנות מיוחדת במינה לחוקרי מאדים: המרחק בינו לבין כדור הארץ, המשתנה בהתמדה עקב תנועותיהם היחסיות של שני כוכבי הלכת במסלוליהם, הצטמצם לזמן-מה עד כדי 56 מיליון ק"מ (המרחק הממוצע הוא 78 מיליון ק"מ והמרחק המקסימלי 402 מיליון ק"מ). סוכנות החלל האמריקנית נאס"א וסוכנות החלל האירופית ניצלו את ההזדמנות ושיגרו שלוש חלליות למאדים. שתי האמריקניות נועדו להנחית כלי רכב למחקר על פני מאדים, בתקווה - בין השאר - למצוא סימני מים ולקדם את פתרון התהייה הממושכת על הימצאות חיים במאדים בעבר הרחוק. החללית האירופית נועדה להקיף את מאדים במסלול ולערוך סקר גיאולוגי, עם תשומת לב מיוחדת למאגרי מים תת-קרקעיים, וכן להנחית רכב סיור מתוצרת בריטית, שנקרא "ביגל 2" (Beagle 2). "ביגל" המקורית היתה הספינה שבה ערך צ'רלס דרווין את סיורו המפורסם באוקיינוס האטלנטי והשקט.

רכב הנחיתה ספיריט על פני מאדים. ציור (באדיבות נאס"א)

רכבי הנחיתה האמריקניים "ספיריט" ו"אופורטיוניטי" נחתו על פני מאדים בינואר 2004 והחלו בסיוריהם, לא בלי תקלות. רכב הנחיתה הבריטי אבד: הקשר עמו נותק מיד עם נחיתתו, וכל המאמצים לחדשו נכשלו. עם זאת, חללית-האם שלו מרס אקספרס פועלת כתקנהּ.  במרס 2004 הודיעה נאס"א כי שני רכבי החלל גילו ראיות מוצקות לקיומם של מים בעבר על פני מאדים.

בשנים הקרובות מתוכננות משימות נוספות למאדים.

לחצו כאן  לפרויקט מיוחד הסוקר את המשימות למאדים

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

האם מאדים היה עולם מוקף מים? - "האם התקיימו בעבר גופי מים על פני מאדים והאם התקיימו בו חיים? שתי השאלות הללו נשאלות כבר עשרות שנים ועד כה לא התקבלה כל תשובה חד משמעית לגבי אף אחת מהן. מחקר הנתמך על ידי ראיות שהושגו באמצעות שני רכבי השטח שעל פני מאדים – ספיריט ואופורטיוניטי, מציע את האפשרות שכוכב-הלכת היה מוקף בעברו באוקיינוס ענק שהקיף את מאדים כולו". כתבה מתוך מגזין "גליליאו".

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

חיים על המאדים, למרות הכל? - "חוקרים שיחזרו את הניסוי שערכה החללית "וייקינג" כדי למצוא סימני חיים במאדים, רק שהפעם השתמשו בדגימות אדמה שנלקחו מכדור-הארץ והכילו אורגניזמים שונים. התוצאה הפתיעה אפילו את הבכירים בנאס"א: 'גם אם החללית היתה נוחתת בכדור-הארץ, היא לא היתה מוצאת סימני חיים', אמר אחד ממובילי המחקר. בנאס"א הוחלט לבדוק את נתוני המחקרים, ולבחון האם יש צורך במשימות חדשות כדי לבדוק האם התקיימו אי פעם חיים על פני כוכב הלכת האדום". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

האם התגלו מערות על פני מאדים? - "בתצלומים ששיגר רכב החלל 'מארס אודיסיי' מופיעים עיגולים כהים, החשודים כפתחי מערות. לגילוי זה יש השלכות על האפשרות לקיום חיים בכוכב הלכת האדום". כתבה מתוך מגזין "גליליאו".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

מה נשמע במאדים? - "האטמוספירה של כוכב הלכת האדום שונה מאוד מזו של כדור הארץ, כך שהצלילים והקולות נשמעים באופן שונה לגמרי. קבוצת חוקרים ערכה הדמייה שבדקה את הנושא". כתבה מתוך מגזין "גליליאו". 

לכתבה המלאה - לחצו כאן.