אברהם מאפּוּ (1808 - 1867), סופר עברי; יוצר הרומן העברי המודרני.
נולד בליטא, ולמד עברית ושפות זרות נוספות; עבד כמורה. ספרו הראשון, "אהבת ציון" (1853), נחשב לנקודת מפנה בהתפתחות הספרות העברית, וזכה להצלחה מידית; כך גם "אשמת שומרון" (1865/6); עלילות הספרים מתרחשות בימי אחז וחזקיה מלכי יהודה, ושפתם עברית מקראית. "עיט צבוע" (הופיע בשלמותו ב-1869) עוסק בחיי היהודים בזמנו. "חוזי חזיונות" עוסק בתקופת שבתי צבי, אך הוא אבד ברובו - בעיקר מחמת המלחמה הנחרצת שהכריזו עליו חוגים אורתודוקסים קנאיים.
החידוש בכתיבתו של מאפו הוא הלבוש ההיסטורי שבו הלביש את הרומנים שלו. התיאורים החיים, האהבה הרומנטית ומעללי הגבורה של הנפשות הפועלות ריתקו את הקוראים. שפתו שאובה מן הפרוזה והשירה התנ"כית. לנושאיו...
