מבול, שטפון שהביא ה' על העולם, משום שבני האדם השחיתו את דרכם (בראשית ו, ה, יז). המבול היה "קץ כל בשר" - מאדם ועד בהמה - ורק נח
לבדו, כצדיק יחיד בדורו, ניצל ממנו עם משפחתו. במצוות ה' בנה נח תבה (אוניה גדולה), ובה שיכן את משפחתו ונציגים - זכר ונקבה - מכל בעלי החיים.
משירדו פני המים בתום המבול, יצאו נח ובניו מן התבה והקריבו קורבן לה'. לסיפור המקראי מקבילות בספרות מסופוטמיה
(שומר,
בבל),
אלא שבסיפור המקראי יש צידוק מוסרי למבול, ואילו במסופוטמיה הביאו האלים את המבול בשל ההמולה שעשו בני האדם, שהפרה את שלוותם.
הדפס
