אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


וולפגנג אמדאוס מוצרט
וולפגנג אמדאוס מוצרט 
 
ליאופולד מוצרט
ליאופולד מוצרט מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
קונסטנצה מוצרט
קונסטנצה מוצרט מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
הבית בו נולד מוצרט בזלצבורג
הבית בו נולד מוצרט בזלצבורג צילום: איי פי
 
קטע מתכליל לסונטה לקלידים של מוצרט (ק. 300ד)
קטע מתכליל לסונטה לקלידים של מוצרט (ק. 300ד) מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 The Mozart Project
 Classical Music Pages


ערכים קשורים
 אוסטריה
 כינור
 לודוויג פון קכל
 מריה תרזיה
 ורסיי
 שחפת
 אבעבועות שחורות
 יוהן סבסטיאן בך
 סימפוניה
 וינה
 אופרה
 קריית הווטיקן
 אפיפיור
 פרנץ יוזף היידן
 פסנתר
 קונצ'רטו
 מיסה
 סרנדה
 אריה
 עוגב
 לודוויג ון בטהובן
 קומפוזיציה (תורת ההלחנה)
 מוסיקה קמרית
 רקוויאם
 בונים חופשים


תחומים קשורים
 מוסיקה קלאסית


 
 
 

וולפגנג אמדאוס מוצרט


Wolfgang Amadeus Mozart

ילדות |  מסעות מוסיקליים |  באיטליה |  חילופי פטרונות והחיים בחצר בזלצבורג |  בפריס |  חזרה לזלצבורג |  בווינה |  השנים האחרונות |  סיכום ורשימת יצירות

וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756 - 1791), מלחין אוסטרי, מגדולי המוסיקאים בהיסטוריה. שמו המלא: יוהן כריסוסטום וולפגנג אמדאוס מוצרט (Johann Chrysostom Wolfgang Amadeus Mozart).

 


ילדות

מוצרט נולד בזלצבורג שבאוסטריה. אמו, אנה מריה פרטל, היתה בת למשפחת פקידים מהמעמד הבינוני. אביו ליאופולד היה כנר ומלחין (מחברה של "סימפוניית הצעצועים"), מוסיקאי מוכשר בפני עצמו, אשר שימש כסגן מנצח התזמורת בחצר הארכיבישוף זיגמונד פון שרטנבך (Sigismund von Schrattenbach) בזלצבורג, וכן נודע בזכות ספר חשוב שכתב אודות נגינה בכינור. לדמותו של האב נודעה השפעה רבה על חייו של מוצרט.

 

כשהיה מוצרט בן 3, הבחין ליאופולד בכישרונו המוסיקלי יוצא הדופן של בנו, בעודו מלמד את בתו בת ה-8, מריה אנה (שכונתה ננרל), נגינה בהרפסיקורד (צ'מבלו). כעבור שנה כבר החל ללמדו את יסודות המוסיקה וכן לימודים כלליים שכללו שפות, נגינה בכינור ובהרפסיקורד. בגיל 5 כבר חיבר מוצרט יצירות זעירות לקלידים, וליווה את אחותו בנגינה.

 

יצירתו הראשונה היתה אנדנטה לקלידים (ק.1א). (הסימול ק. המופיע ליד יצירותיו הוא קטלוג כרונולוגי של יצירותיו [626 פריטים] שנערכו על ידי הרוזן קכל, והמשמש [בהוצאה מעודכנת של המוסיקולוג אלפרד איינשטיין ומוסיקולוגים אחרים] למספור יצירותיו לצורכי ביצוע ומחקר).

 

עוד מילדות נתגלתה תפיסתו המוסיקלית של מוצרט כמהירה מאוד, והוא למד לנגן יצירות בצורה מושלמת תוך זמן קצר. בגיל 6 למשל, כבר ניגן בחברת אביו וחבריו רביעיית מיתרים, מבלי להתאמן או להכיר את היצירה. בין היתר, נטען כי יכול היה לשמוע נעימה פעם אחת בלבד, ומיד לחזור עליה במדויק ולהעתיקה לתווים, וכן הפליא לאלתר נושאים בנגינה על קלידים מבלי לחזור על עצמו משך דקות רבות.

 

 מוצרט בילדותו (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

אביו של מוצרט הכיר בגאוניותו של בנו, והחליט לוותר על קידומו המוסיקלי האישי, ולהתמקד בפיתוח כישרונו של ווׁלְפֶרְל, כינוי החיבה של מוצרט בילדותו. בתקווה לעורר את התעניינות האצולה בבנו, ארגן עבורו בין השנים 1762 - 1765 מסע הופעות כילד-פלא ברחבי גרמניה, איטליה ואנגליה. להופעות אלו התלוותה גם אחותו של מוצרט, אשר הוצגה גם היא כילדת פלא למרות שלא ניחנה בכשרונו הנדיר של אחיה. המסעות ברחבי היבשת התישו את מוצרט מבחינה פיזית, אך פתחו בפניו צוהר אל העולם המוסיקלי על סגנונותיו השונים, עניין בעל השפעה עתידית על המשך דרכו. כך גם התוודע לתזמורות ולבתי האופרה הנחשבים ביותר באירופה.

ציטוט - פרנץ יוזף היידן
מלחין אוסטרי, לאביו של מוצרט
"לפני האלוהים וכאדם ישר, אני אומר לך כי בנך הוא המלחין הדגול ביותר אשר הכרתי, אם באופן אישי ואם על פי שם. יש לו טעם, ויותר מכך, ידע נרחב בתורת ההלחנה".

 

נגינתו הוירטואוזית של מוצרט וכשרונו כמלחין הותירו רושם כביר על בני האצולה והנסיכים שבפניהם הופיע (כמה מיצירותיו אף הולחנו במיוחד והוקדשו לאותם בני אצולה).

 

באוקטובר 1762 התקבל בהתלהבות על ידי ארכידוכסית אוסטריה מריה תרזיה ובנה יוזף ה-2, כשניגן בפניהם בארמון שנברון (Schönbrunn). לאחר מכן, בדצמבר 1763, האזינה לנגינתו משפחת המלוכה הצרפתית בארמון ורסיי.

 

ההצלחה האירה פנים למשפחת מוצרט והזמנות למופעים זרמו מכל עבר. ילד הפלא ואחותו ניגנו בארמונות, בבתי האצילים ובכנסיות, לעתים פעמיים ביום, כאשר כל מופע נמתח על פני שעות ארוכות. מאחר ותופעת ילדי הפלא והנגנים הנודדים לא נחשבה יוצאת דופן במאה ה-18, ראה אביו בכישרונו של בנו מתת אלוהים שיש לנצלה לטובת "העסק המשפחתי".

 

 


מסעות מוסיקליים

אף על פי שמוצרט הצעיר נהנה להופיע בפני הקהל האוהד, התישוהו הנסיעות האינטנסיביות, ובמהלכן נפל לא פעם למשכב. ממכתבי אביו עולה הסברה כי מוצרט חלה בשחפת, ובמקרים אחרים גם בטיפוס מעיים ובאבעבועות שחורות. לא מן הנמנע כי חוליים אלו היוו בסיס למצבו הגופני הירוד בשנותיו האחרונות.

 

בזמן שהותו בת השנה באנגליה (1764 - 1765) הופיע מוצרט בפני מלך אנגליה ג'ורג' ה-3 ופגש ביוהן כריסטיאן בך (צעיר בניו של בך) ובקסטרטו המפורסם ג'יובני מנוזאולי (Giovanni Manzuoli), אשר העניק לו מספר שיעורי זימרה. בקיץ 1764 נקטעו ההופעות עקב מחלתו של האב, ומוצרט, שהיה כבר בן 8, ניצל את זמנו הפנוי להלחנת הסימפוניות הראשונות שלו (ק. 16, ק. 19); יצירות פשוטות ונאיביות אשר הושפעו מבך הצעיר, והיוו חלק בתהליך התבגרותו המוסיקלית.

 

במהלך מסעותיו, ובשנים שלאחר מכן, רכש מוצרט שליטה בכל טכניקות החיבור והסגנונות של תקופתו: הסגנון הצרפתי והאיטלקי, הסגנון הקונטרפונקטי העתיק והסגנון הגלנטי (קלאסיקה) החדש, וכן האופרה לסוגיה.

 

 מוצרט מנגן בחברת אצילים צרפתים  (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

בנובמבר 1766 חזרו מוצרט ובני משפחתו לזלצבורג, לא לפני שהופיעו בהולנד ובשווייץ. בספטמבר 1767 יצא שוב עם אביו לווינה, וכעבור מספר חודשים הלחין לבקשת יוזף ה-2 את האופרה ההיתולית ("בּוּפָה") "השוטה המדומה"

(La Finta Semplice; ק. 46א). יצירה זו מעולם לא הועלתה בווינה, היות והזמרים והמוסיקאים בבית האופרה של העיר (ביניהם המלחין כריסטוף ויליבאלד פון גלוק), סירבו בכל תוקף לבצע אופרה שהולחנה על ידי נער בן 12 (שגם היה שותף בהפקתה). ההצגה המיועדת לווינה בוטלה, למרות מחאותיו של ליאופולד אשר הגיעו עד הקיסר עצמו, ובסופו של דבר הוצגה מעל במת האופרה בזלצבורג.

 

למרות תסכולו של האב, הוצגו באותה תקופה בווינה יצירות אחרות משל מוצרט. כך למשל, "בסטין ובסטיינה" (Bastien und Bastienne; ק. 46ב), זינגשפיל (Singspiel; "הצגת זמר") בן מערכה אחת - אופרה גרמנית המשלבת קטעי מחזה (שבו מציגים השחקנים בגרמנית ולא באיטלקית) לצד פרקי זמרה ונגינה. כמו כן הועלתה בהצלחה היצירה "מיסה סולמניס" בדו מינור (המכונה “Waisenhaus”; ק. 47א). עם חזרתו ב-1769 לעיר מגוריו, מונה מוצרט לכנר ראשי ללא תשלום בתזמורת החצר של זלצבורג, והוא בן 13 בלבד.

 

 


באיטליה

מסוף 1769 ועד 1773 שהה מוצרט לסירוגין עם אביו באיטליה. במהלך שהותו למד את השפה האיטלקית ואת תורת ההלחנה תחת הדרכתו של המלחין והפדגוג ג'ובאני בטיסטה מרטיני (1706 - 1784), ובנוסף התקבל ללא מאמץ לאקדמיה הפילהרמונית בבולוניה. באותה תקופה הופיע בערי איטליה בפני אצילים ונחל הצלחה מרובה. להצלחה מיוחדת זכתה, באוקטובר 1770, האופרה סֶרְיה ("רצינית") שהלחין "מידרדטה מלך פונטוס" (Mitridate, rè di Ponto; ק. 74 א), זאת למרות זלזולם של המבקרים בנער הגרמני בן ה-14 שהיה שותף להפקה וניצח על ההופעות הראשונות.

 

שנתיים לאחר מכן הועלתה האופרה לוצ'יו (Lucio Silla; ק. 135) וקצרה אף היא את שבחי המבקרים. מלבד השליטה שהפגין ביסודות האופרה האיטלקית, ניתן לזהות ביצירות אלו את דמיונו העשיר של מוצרט ואת כשרון התזמור המופלא שלו, כפי שהתפתח באופרות המאוחרות שחיבר. למרות הצלחותיו אלו, לא הצליח אביו להשיג לבנו משרה שתהלום את כישוריו.

 

האופרות שהולחנו באיטליה, כמו גם רבות מיצירותיו האחרות של מוצרט, הולחנו בקדחתנות ובמהירות עצומה, לעתים תוך ימים ספורים בלבד. מאחר ובילה את מרבית זמנו בנסיעות ובהופעות (במהלך חייו הקצרים קיים 18 מסעות ברחבי אירופה), נהג להלחין גם בעודו בדרכים או בזמן שהותו בנשפים ומסיבות.

 

באחת מהפעמים בהן שהה ברומא, שמע מוצרט את מקהלת האפיפיור שרה את "חנני" (Miserere, תהילים נ"א), יצירה בת 9 חלקים שאורכה כ-12 דקות של גורג'יו אלגרי (Gregorio Allegri; 1582 - 1652), אשר השמעתה היתה אסורה מחוץ לוותיקן. על פי המסופר, העתיק מוצרט את היצירה לתווים אחרי האזנה אחת בלבד, וכשהגיע הידיעה לאוזני האפיפיור, העניק לו ראש הכנסייה הקתולית את צלב מסדר דורבן הזהב במקום להענישו.

 

 

 


חילופי פטרונות והחיים בחצר בזלצבורג

בסוף 1771 מת בזלצבורג הארכיבישוף שרטנבך, פטרונו של מוצרט. במקומו מונה הארכיבישוף הירונימוס פון קולראדו (Hieronymus von Colloredo) אשר התייחס בקרירות לאמן הצעיר, ולמעט מינוי של כנר ראשי בתשלום שהוענק לו, לא תמך בו באופן משמעותי. ביולי 1773 נסע מוצרט בלווית אביו למספר חודשים לווינה, שם ספג את המוסיקה הווינאית וחיבר בהשראתה כמה סימפוניות ורביעיות מיתרים בהשפעת פרנץ יוזף היידן. באותה תקופה גם זנח בהדרגה את ההלחנה והנגינה בהרפסיקורד והחל להלחין מוסיקה לפסנתרים מודרניים יותר. כך למשל, יצר את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 5 (ק. 175) אשר נהוג לראות בו את הקונצ'רטו הראשון שלו, מכיוון שהקונצ'רטי הקודמים לו התבססו על נושאים של מלחינים אחרים.

 

בשנים 1775- 1777 שהה מוצרט רוב הזמן בזלצבורג. העיר האוסטרית לא היתה מקום נעדר תרבות, אך בהחלט לא ניתן היה להשוותה לווינה, שהיוותה את אחד ממרכזי התרבות הגדולים באירופה, בפרט בתחום המוסיקה. בזלצבורג לא היה אולם אופרה ראוי, וכסף להפקות מוסיקליות ניתן במשורה. הארכיבישוף החדש לא הכיר בכישרונו של מוצרט ובמעמדו המכובד, שילם לו שכר זעום והתייחס אליו בזלזול, כאחד המשרתים. בנוסף אסר עליו פעמים רבות לצאת מחצרו למסעותיו המוסיקליים בערי אירופה, והטיל הגבלות מוסיקליות שונות, כגון הקצבת אורכן של המיסות.

 

באותה תקופה הלחין מוצרט בעיקר מוסיקה דתית, אך גם מוסיקה מסגנונות אחרים. בין יצירותיו לשנים אלו: סרנדת האפנר (Haffner; ק. 248 ב), חמישה קונצ'רטי לכינור שהולחנו בתוך פחות משנה, ומנציחים את הביטחון שרכש בהלחנת יצירות לכלי זה, קונצ'רטי לפסנתר (בין היתר, קונצ'רטו ל-3 פסנתרים וקונצ'רטו לפסנתר מס' 9 (ק. 271) בו ניכרת התפתחות טכניקת ההלחנה לכלי זה), וכן האופרה ההיתולית "הגננת המדומה" (La Finta Giardiniera; ק. 196). היתה זאת האופרה ההיתולית הראשונה שהלחין מוצרט מאז ילדותו וניכר בה תהליך התבגרותו וסגנונו הייחודי - שילוב של בידור קל ולגלגני עם הנשגב והטרגי. למרות הצלחתה היחסית של האופרה שהוצגה במינכן, במהלך השנים דעכה חשיבותה ביחס למכלול יצירתו.

 

באוגוסט 1777 פוטר מוצרט על ידי הארכיבישוף, לאחר שביקש לצאת לסיור בערי אירופה. חודש לאחר מכן יצא בליווי אמו למינכן, אך לאכזבתו לא הוצעה לו משרה ראויה בה יוכל לבטא את כישרונו. בדרכו לצרפת התעכב לביקור משפחתי באוגסבורג, שם התנה אהבים עם דודניתו הקטנה מריה אנה (באזֵל). לאחר מכן המשיך בביקורו במנהיים, שם שמע את נגינתה של התזמורת הטובה באירופה. שם גם התאהב בזמרת הסופרן אלואיזה ובר (קרובתו של המלחין קרל מריה פון ובר), והלחין למענה מספר אריות.

 

אלואיזה ובר, אהובתו של מוצרט (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

מוצרט המאוהב התכוון לנסוע לאיטליה עם אהובתו ולהתפרנס מהלחנת אופרות, אולם לאחר מכתביו הזועמים של אביו, שלא אהד את הרעיון, ויתר על כוונתו. חליפת המכתבים הענפה בין מוצרט לאב, כמו גם המכתבים ששלחו השניים למקורביהם - מהווים מקור מידע עשיר אודות חייו של המלחין.

 


בפריס

במרץ 1778 הגיע מוצרט, עדיין בלוויית אמו, לפריס, אך גם שם לא רווה נחת. על אף שנחשב כבר למלחין מוערך, לא זכה לקבלת פנים אוהדת דוגמת זו שקיבל כאשר היה עדיין ילד. הוא השתכר מעט יחסית (לעתים אף נמנע ממנו כל תשלום על פרי יצירתו), ודחה הצעות עבודה לא ראויות לטעמו. אחד מידידיו בצרפת, הברון פון גרים (Grimm), כתב לליאופולד, האב, כי מוצרט נוטה להיות תמים ונרפה, ואישיותו חסרה את התכונות אשר יבטיחו את עתידו.

מידע נוסף - מתוך אתר ynet
מכתביו של מוצרט / ארד פדר
מכתביו האישיים של מוצרט חושפים אישיות פרועה, מלאת הומור, ייסורים ותשוקות
לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

בפריס הלחין את היצירות הבאות: בלט "הזוטות" (Les Petits Riens) ; ק. 299ב), סונטה רגשנית לפסנתר (ק. 300ד), וריאציות לפסנתר על נושא צרפתי עממי (יצירה המוכרת כיום כשיר הערש "נצנץ, נצנץ כוכב קטן"; Twinkle Twinkle Little Star) וכן את "סימפוניית פריס" (ק. 300א) שזכתה להצלחה גדולה. למרות שלא חיבב במיוחד את המוסיקה הצרפתית ואת הצרפתים עצמם, ידע להתאים מוצרט את הסימפוניה לטעם הקהל המקומי.

 

ביולי 1778 מתה אמו, ולמוצרט לא נותרה ברירה אלא לשוב בינואר 1779 לזלצבורג, ולקבל על עצמו את משרת נגן העוגב בחצר הארכיבישוף, אותה סידר לו אביו. בדרכו חזרה עצר במנהיים על מנת לבקר את אהובתו אלואיזה, ואף נטען כי הציע לה נישואין, אולם זו בחרה להפנות לו עורף והתחתנה כעבור שנה עם אחר.

 


חזרה לזלצבורג

בשנים 1779 - 1781 שהה מוצרט מרבית זמנו בזלצבורג והרבה להתלונן על יחסו של הארכיבישוף כלפיו. למרות זאת הלחין באותה תקופה מספר יצירות מבריקות, בין היתר את "מיסת ההכתרה" (ק. 317), סרנדה ל-13 כלי נשיפה (ק. 370א) וסימפוניה קונצ'רטנטה לכינור ולוויולה (ק. 320ד). ב-1781 הלחין את האופרה סריה "אידומנאו מלך כרתים" (Idomeneo, rè di Creta; ק. 366), שקצרה הצלחה גדולה ונחשבת עד היום לאחת מהנשגבות שביצירותיו. למרות שהאופרה התבססה על מוטיבים ישנים והושפעה מגלוק ומניקולו פיצ'יני, ידע לשלב בה גם סגנונות חדשים.

 

מעודד מהצלחת "אידומנאו", היה המלחין הצעיר בן ה-25 נחוש בדעתו לחפש את עתידו במקום אחר. לאחר שהארכיבישוף סירב לאפשר לו לנגן במספר קונצרטים בווינה, הגיש מוצרט את התפטרותו, עניין שגרר שורת גידופים מפי הארכיבישוף עצמו ואף חבטות מידי ראש לשכתו. החלטתו של מוצרט להתפטר נעשתה בניגוד גמור לדעת אביו, והנתק בין השניים הלך והעמיק כאשר החליט הבן הסורר להתחתן עם קונסטנצה, אחותה של אלואיז, מספר חודשים לאחר מכן.

 

הירונימוס פון קולראדו, הארכיבישוף זלצבורג (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

 


בווינה

בספטמבר 1781 עזב מוצרט את זלצבורג והשתקע בווינה, שם התפרנס ממתן שיעורי פסנתר והלחנה לבני משפחות האצולה, וכן מקונצרטים למנויים אשר בהם הרבה לנגן קונצ'רטי לפסנתר מפרי עטו. מבין תלמידיו המפורסמים נמנה המלחין והפסנתרן יוהן נפומוק הומל. כמו כן, ייתכן כי מוצרט האזין לנגינתו של לודוויג ון בטהובן בן ה-16 שהגיע מבון לווינה לביקור, ולא מן הנמנע כי הדריך אותו בנגינה מספר פעמים באפריל 1787, אולם פגישות אלו מעולם לא תועדו.

 

במקביל, ניסה מוצרט לקבל משרה בחצרו של יוזף ה-2, אולם בתקופה זאת נרשם פיחות במעמדה של המוסיקה בחצר, בין השאר בשל קמצנותו של הקיסר שלא היה נלהב לשלם בנדיבות לנגניו. בנוסף, מספר מוסיקאים, בעיקר המלחין האיטלקי אנטוניו סליירי, ראו במוצרט יריב שיש להכשילו (למרות זאת, יש חוקרים הסבורים כי האיבה בין שני המלחינים לא היתה גדולה כלל ונמשכה זמן קצר, ובעיקר נופחה בשנים שלאחר מותו של מוצרט). בדצמבר 1781 השתתף מוצרט במעין תחרות שבה היה עליו לנגן קטעים מסובכים ולהפגין יכולת אלתור גבוהה. מתחרהו נחשב לאחד מגדולי הפסנתרנים באותה תקופה - מוציו קלמנטי, והתחרות נערכה בנוכחותו של הקיסר יוזף ה-2. תוצאת התיקו שאליה הגיעו שני המתמודדים, הוסיפה יוקרה למעמדו של מוצרט.

קישור חיצוני
10 סיבות לאהוב את מוצרט / אריאנה מלמד
"כל הטקסים מוצדקים, כל החגיגות נכונות. בתנאי שנזכור כי וולפגנג אמדאוס תמיד יהיה עצום וגדול, רחב ועמוק מכל ניסיון להקיף ולהכיל את ים היצירה, את הדהודו התרבותי העמוק במוזיקה ובתפיסת הגאונות, בחלום הרומנטי על אודות היוצר ובמנגינות שישמיעו לכם מעליות".
לכתבה המלאה

 

ביולי 1782 עלתה לראשונה האופרה ההיתולית "החטיפה מההרמון" (Die Entführung aus dem Serail; ק. 384), שנעשתה בהזמנת הקיסר. האופרה זכתה להצלחה עצומה, במיוחד מחוץ לווינה, והוכתרה בעיני בני הדור לטובה שביצירותיו האופראיות.

 

מעבר לכך, נהוג לראותה כמסמנת את תחילתה של התקופה הפורייה בחייו. בווינה עסק מוצרט בהלחנת יצירות רבות לפסנתר, בעיקר קונצ'רטי לפסנתר הנחשבים לפסגת יצירותיו בתחום זה (ביניהם הקונצ'רטי מס' 21 [ק. 467], מס' 23 [ק. 488] ומס' 24 [ק.491]). כמו כן, הלחין סימפוניות, מוסיקה קאמרית מגוונת הכוללת שש רביעיות מיתרים שהוקדשו ב-1785 להיידן, מגדולי המלחינים באותה תקופה וידידו הקרוב של מוצרט. לאחר ששמע היידן את היצירות, אמר לאביו של מוצרט: "לפני האלוהים וכאדם ישר, אני אומר לך כי בנך הוא המלחין הדגול ביותר אשר הכרתי, אם באופן אישי ואם על פי שם. יש לו טעם, ויותר מכך, ידע נרחב בתורת ההלחנה".

 

במאי 1786 הוצגה בהצלחה האופרה "נישואי פיגרו" (Le nozze di Figaro; ק. 492), על פי תכליל של המשורר האיטלקי לורנזו דה פונטה. אופרה זאת, כמו גם אחרות, עוררו את התלהבות הקהל שדרש שוב ושוב קטעי הדרן. בזמן שהותו הקצרה לרגל הצגת הבכורה של האופרה בפראג, עיר שהיתה חביבה עליו במיוחד בשל ההצלחה שנחל בה, הספיק להלחין את "סימפוניית פראג" (ק. 504).

 

 


השנים האחרונות

מוצרט הקפיד על רמת חיים גבוהה ונודע בחיבתו למותרות, זאת למרות שמצבו הכלכלי לא איפשר לו אורח חיים נהנתני שכזה. לא פעם היה שרוי בחובות כלכליים ונזקק לעזרת חברים כדי לכסותם. בהעדר אמרגן, לא כלכל נבונה את עסקיו, במהלך שהותו בווינה הרבה להחליף את מקום מגוריו (לא פחות מ-11 דירות), שכר משרתים, ולעתים שתה והימר. אשתו, אשר נודעה כגנדרנית ובזבזנית, נזקקה מדי פעם לטיפולים רפואיים שעלו כסף רב, ובנוסף נולדו לזוג שישה ילדים (ארבעה מהם מתו בילדותם).

 

מוצרט בשנותיו האחרונות (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

במאי 1787 הלך לעולמו אביו, ליאופולד. מספר חודשים לאחר כך הלחין מוצרט שתי חמישיות מיתר (ק. 515, ק. 516), מהמשובחות שביצירותיו הקמריות, ואת האופרה דון ג'יובני (Don Giovanni; ק. 527) אשר הוצגה לראשונה בפראג. בדצמבר 1787, לאחר המתנה ממושכת, התמנה למלחין קמרי בחצר הקיסר יוזף ה-2, ובמסגרת תפקידו התחייב להלחין מוסיקה קלילה לאירועים ולמשתים. למגינת ליבו של מוצרט, שזכה לאהדת הקיסר אך לא לכספו, קיצץ הלה למעלה מחצי משכורתו לעומת קודמו בתפקיד, המלחין גלוק. בתקופת שירותו בחצר נסע מספר פעמים לפראג ולערים שונות בגרמניה, במסגרת סיורים שהוזמנו על ידי נסיכים.

 

בתקופה זאת הלחין מוצרט מספר סימפוניות, בהן סימפוניה מס' 41 "יופיטר" (ק. 551), הנחשבת לאחת הסימפוניות החשובות ביותר שהולחנו אי פעם, ומוסיקה קמרית, בין השאר חמישיית הקלרינט (ק. 581) ושתי רביעיות מיתרים, "הפרוסיות" (ק. 590-589).

 

בינואר 1790 עלתה האופרה "כך עושות כולן" (Così fan tutte; ק. 588), אשר זכתה להצלחה למרות הביקורת על תוכנה, אולם בשל מותו של יוזף ה-2 הורדה כעבור זמן קצר. מצבו הכלכלי של מוצרט החמיר עוד יותר, עקב הטיפול במצבה הבריאותי הרופף של אישתו וכן כשלונם של כמה קונצרטים שקיים בפרנקפורט באוקטובר 1791. חיפושיו אחרי מקורות הכנסה נוספים לא עלו יפה. במאי 1791 התמנה המלחין בן ה-35 לעוזר מנצח קתדרלת סנט סטפן - משרה יוקרתית אך נעדרת תשלום.

 

בספטמבר 1791 סיים את הלחנת האופרה "חליל הקסם" (Die Zauberflöte; ק. 620), שלאחר מספר הצגות זכתה אף היא להצלחה בווינה (וגם למחמאותיו של סליירי), ולהצלחה גדולה עוד יותר בערים אירופאיות אחרות. בעזרת "חליל הקסם" ויצירות אחרות באותה שנה הצליח מוצרט להרוויח סכומי כסף נאים. כמה חודשים לפני כן, הופיע שליח בביתו של המלחין והגיש לו מכתב בעילום שם. הכותב ביקש להזמין אצל מוצרט רקוויאם תמורת סכום כסף נאה, אך בתמורה דרש שמירה על סודיות וויתור על זכות היוצרים. נראה כי מוצרט החל לעבוד על הרקוויאם (ק. 626) רק בחודש אוקטובר, בשל התחייבויותיו הקודמות, אך ב-20 בנובמבר נפל למשכב, כנראה עקב קדחת השיגרון. את יצירתו האחרונה לא הצליח להביא לכדי סיום.

 

מכתביו האחרונים של המלחין מתקופת חוליו מצביעים על התקפי דיכאון, וישנם חוקרים הסוברים כי אף היתה זו התפרצותה של מחלת נפש. ימים מספר לפני מותו, ניסה מוצרט לשיר קטע מהרקוויאם ("לקרימוזה") בחברת בני משפחתו וידידיו, אך כוחותיו לא עמדו לו והוא פרץ בבכי . מעט אחרי חצות, ב-5 בדצמבר 1791, הלך מוצרט לעולמו. השמועות שנפוצו במהלך השנים כי המלחין המהולל מת כתוצאה מהרעלה על ידי סליירי או על ידי חברי מסדר הבונים החופשיים (בו היה חבר מ-1784), הופרכו כולן.

 

לטקס האשכבה של מוצרט שנערך בקתדרלת סנט סטפן (stephen) בוינה, הגיעו אנשים רבים ועל המקהלה בטקס ניצח סליירי. יחד עם זאת, בשל הגשם הסוחף שירד באותו יום, ליוו אותו לקבורה בבית הקברות הסמוך לכנסיית סנט מארק (Marx), רק קומץ אנשים. מוצרט נקבר בקבר קהילתי, כפי שנקברו באותה תקופה רבים מאזרחי וינה (ללא קשר למעמדם הכלכלי-חברתי), בשל מחסור במקומות קבורה ובשל סיבות סניטריות. מקום קבורתו המדויק של מוצרט לא נודע עד היום. ככל הנראה, הועברו עצמותיו למקום לא ידוע כאשר פונה הקבר בתחילת המאה ה-19.

 

לאחר מותו ביקשה אישתו של מוצרט, קונסטנצה, מהמלחין פרנץ קסאוויר זיסמאייר (Franz Xaver Süssmayr), תלמידו של בעלה המנוח, כי ישלים את הרקוויאם על מנת לקבל את התשלום עבורו. זיסמאייר השלים את מלאכת הכתיבה, ומזמין הרקוויאם, שנתגלה כברון פון ולזג (Walsegg), מוסיקאי חובב ועשיר שנהג לקיים בטירתו יצירות של מלחינים אחרים כאילו הולחנו על ידיו, לא הבחין בדבר וניצח על "יצירתו" ב-1793. במשך שנים ניטשה מחלוקת בין החוקרים בדבר חלקו של זיסמאייר בהלחנת הרקוויאם, אשר כמה שנים לאחר מותו של מוצרט, דרש את הזכויות ליצירה, במיוחד לשלושת חלקיה האחרונים אותם טען שהלחין לבדו. כיום מרבית המוסיקולוגים מסכימים כי בעת חוליו הנחה מוצרט במדויק ובעזרת מתווים את תלמידו כיצד לסיים את היצירה, וכי הסיכוי שמלחין ברמתו של זיסמאייר ילחין חלקים גדולים מיצירת מופת כמו הרקוויאם, קלוש.

 


סיכום ורשימת יצירות

בימיו האחרונים זכה מוצרט להכרה כאחד המוסיקאים החשובים ביותר בדורו. במאה ה-19 החשיבו בעיקר את יצירותיו האופראיות ואת הקונצ'רטי שלו לפסנתר. בתחילת המאה ה-20 זכו לפרסום ולאהדה כל יצירותיו, וכיום הוא נחשב לאחד ממלחיני המוסיקה הקלאסית הנערצים ביותר, אשר רבות מיצירותיו מוכרות לקהל הרחב. הרומנטיקנים העריצו את יצירותיו הדרמטיות והקודרות, ומוסיקולוגים רואים בו, בהיידן ובבטהובן את יוצרי הרומנטיקה במוסיקה. 

 

רביעיית מיתרים קכל 421 ברה מינור, מאת מוצרט (לצפיה בסרטון המלא באתר הערוץ האקדמי - לחצו כאן ) 

 

רסיטל של רביעיית כלי הקשת - הרביעייה הישראלית למוסיקה עכשווית (צילום: הערוץ האקדמי)

 

 

מוצרט חיבר יצירות בכל תחומי המוסיקה של תקופתו. גאוניותו התגלתה בדרך הארגון והטיפול המקורית בתבניות, בצורות ובדרכי הביטוי המוסיקליות, וביכולתו להפוך רעיון מוסיקלי שגרתי לגאוני. בתחום האופרה הגיע מוצרט לשיא בהבעה הדרמטית ובגיבוש הפסיכולוגי של הדמויות.

 

לשיא יכולתו הדרמטית הגיע מוצרט באופרות ההיתוליות "נישואי פיגרו" ו"כך עושות כולן", שמוצנעת בהן ביקורת חברתית על מעמד האצולה המושחת. מיזוג יחיד במינו של קומי ודרמטי מתגלה ב"דון ג'ובני". "חליל הקסם" הוזמן אצלו כמחזה בידור מוסיקלי שגרתי, אך הוא הפכוֹ לביטוי אנושי עמוק, ששזורים בו הערכים המוסריים של מסדר הבונים החופשיים. בתחום המוסיקה הכלית היה מוצרט, כמו היידן, מעצבה החשוב של רביעיית המיתרים כצורת הביטוי האינטימית והמשוכללת של הקלאסיקה, ומפתחו החשוב ביותר של הקונצ'רטו לפסנתר, אותו עשה ליצירה סימפונית מורכבת ועמוקה.

 

בין יצירותיו של מוצרט:

 

מוסיקה אינסטרומנטלית:

 

56 סימפוניות (כמה מהן עיבודים מסרדנות ומאוברטורות), 21 קונצ'רטי לפסנתר (בנוסף ל-7 קונצ'רטי המבוססים על מוסיקה של מלחינים אחרים ו-2 רונדו לפסנתר), קונצ'רטו לשני פסנתרים, קונצ'רטו לשלושה פסנתרים, 5 קונצ'רטי לכינור, קונצ'רטונה לשני כינורות, סימפוניה קונצ'רטנטה לכינור ולוויולה, 3 קונצ'רטי לאבוב, 2 קונצ'רטי לחליל, קונצ'רטו לנבל וחליל, קונצ'רטו לאבוב, קונצ'רטו לקלרנית, 21 סרנדות, 17 סרנדות לכלי נשיפה ומספר דיברטימנטי, 105 מינואטים, 56 ריקודים גרמניים, 47 קונטרדנסים ("ריקודים כפריים") ו-13 מארשים.

 

נושאים דרמטיים:

 

15 אופרות, 2 סרנטות, 2 בלט, אינטרמצו לטיני.

 

יצירות דתיות:

 

22 מוטטים, 17 סונטות דתיות, 7 מיסות ארוכות, 7 מיסות קצרות, 4 תחינות, 2 תפילות ערבית, 2 אורטוריות, דרמה דתית ויצירות אחרות כמו "מזמור תודה" וקנטטות על נושאים מרעיונות הבונים החופשיים.

 

מוסיקה ווקלית:

 

48 שירים ואריות בליווי תזמורת, 31 שירים בליווי פסנתר, 17 קטעים ל-2 או 4 קולות בליווי תזמורת, פסנתר או אנסמבל זמרים, מספר רב של קנונים.

   

מוסיקה קמרית:

 

6 חמישיות מיתרים, 26 רביעיות מיתרים, 3 שלישיות מיתרים, 2 דואו מיתרים, דואו לבסון ולצ'לו, 4 רביעיות חליל, רביעיה לאבוב, חמישיה לקלרנית, חמישיה לקרן, חמישיה לפסנתר וכלי נשיפה, 2 רביעיות פסנתר, 7 טריו פסנתר, אדג'יו ורונדו למפוחית פה, מיתרים וכלי נשיפה, 32 סונטות לפסנתר ולכינור.

 

מוסיקה לקלידים:

 

27 יצירות זעירות לפסנתר, 17 סונטות לפסנתר, 16 וריאציות לפסנתר, 5 סונטות לארבע ידיים, סונטה לשני פסנתרים, פנטזיה, אנדנטה ואדג'יו לאורגן מיכאני ופוגה לשני פסנתרים.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as20-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©