בַּלְדְוִוין ה-5 (1177 – 1186), מלך ירושלים הצלבנית. בנם של ויליאם ממונפרה וסיבילה, בתו של אמלריק ה-1 ואחותו של בלדווין ה-4, מלכי ממלכת ירושלים הצלבנית.
הוכתר כמלך בגיל 5, לצד דודו החולה בצרעת. ריימון ה-3 מטריפולי היה עוצר ושליט הממלכה למעשה, ואילו ז'וסלן ה-3 מאדסה, שכיהן בשעתו כעוצר עד שהגיע בלדווין ה-4 לבגרות, היה האפוטרופוס האישי שלו.
בלדווין ה-5 מת שנה אחרי שנעשה מלך – נראה שהוא הורעל בעת ששהה בעכו. הוא נקבר בכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. עם מותו נפתח מאבק מר על הירושה, שהסתיים בהכתרת אמו סיבילה ובעלה השני גי דה לוזיניאן. שנה אחר כך הכה צלאח אד-דין את צבאם בקרב קרני חיטין, וכבש את ירושלים. ממלכת ירושלים הצלבנית המשיכה להתקיים ברצועת חוף צרה סביב עכו...
