אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 סמנטיקה
 משל
 אלגוריה
 אריסטוטלס סוקרטס אונסיס
 רטוריקה
 בלשנות


תחומים קשורים
 בלשנות
 ספרות כללית
 פילוסופיה
 תרבות כללית


 
 
 

השאלה


Metaphor

חקר המטפורה בבלשנות המודרנית

השאלה (מטפורה), בלשון, בספרות ובתחומי אמנות אחרים - שימוש במלה כדי להצביע על דבר אחר. סוג של יחסי משמעות (מַעֲתָק סמנטי) שעניינו שינוי המשמעות של אותו סימן - מתן משמעות חדשה לסימן קיים, בשל דמיון כלשהו בין המסומן הקודם למסומן החדש (לדוגמה, "רגל השולחן").

 

המטפורה יוצרת זיקה סמנטית (קישור משמעויות) בין שני מסומנים שונים על סמך דמיון כלשהו. אמצעי דימוי לשוני המתבסס על זיקה משוערת בין שני תחומים שמחבר המטפורה רואה בהם דמיון כלשהו. שימוש לשון זה חורג מגדר המשמעות המילולית הרווחת (כפי שאפשר למצוא אותה בפירוש הניתן למילה במילון), ושואל משמעות מתחום משמעות אחד כדי לתאר דבר מתחום משמעות אחר. שימוש באמצעים מטפוריים ניתן למצוא בצורת המשל והאלגוריה

 

אצל אריסטו מוצאים התייחסות אל המטפורה ב"פואטיקה" שלו, ובתורת הרטוריקה הקלאסית היא נחשבת לאמצעי קישוט או מליצה בשירה. בימינו החלו מבקרי הספרות לראות במטפורה את תמצית השירה ואף את היסוד המבדיל בין שירה לכל צורות הדיבור האחרות. גם הגרעין לרעיון זה נמצא ב"פואטיקה": סגולתו הגדולה ביותר של המשורר היא השליטה במטפורות, שהן הדבר היחיד שאי אפשר ללמוד מאחרים. המטפורה היא סימן הגאונות, משום שמטפורה טובה מלמדת על ראייה אינטואיטיבית של הצד השווה בשני דברים שונים.

 

נהוג להבחין בין מטפורה לבין דימוי. בדימוי משתמשים במלת יחס, כגון "כמו" או "כ...". דומה למטפורה המטונימיה - השימוש במלה הקשורה למלה אחרת במקום המלה עצמה. צורתה השכיחה ביותר היא הסינקדוכה - השימוש בחלק של כלל מסוים לציון הכלל, כגון בימה לציון תיאטרון, חרב במקום מלחמה או חייל.

 

מטפורות מצויות אף בשפת היום-יום. מטפורה מקובלת ושכיחה נחשבת ל"מתה", אך בכוחם של משוררים ליצור מטפורות חדשות ולעתים גם להחיות מטפורות מתות. לעומת זאת נשתרשו מטפורות רבות עד שאינן נתפסות עוד כמטפורות. המטפורה מעניינת לא רק חוקרי שירה וספרות אלא גם בלשנים ופילוסופים, מפני שבמובן הרחב ביותר תלויה כל משמעות השפה במטפורה: היחס בין מלים מסוימות במשפט מסוים הוא מטפורה ליחס שבין חפצים, אנשים ורעיונות בעולם המציאות. 

 


חקר המטפורה בבלשנות המודרנית
לקראת סוף המאה ה-20 חל שינוי במעמדה של המטפורה. היא הפכה לנושא מחקר בפילוסופיה, באתנולוגיה, בפסיכולוגיה, בנירו-בלשנות, בפסיכו-בלשנות ובבלשנות הקוגניטיבית. בתחום תורת המשמעויות (הסמנטיקה) תופס חקר המטפורה מקום מרכזי: מטפורה לא עוד נתפסת כקישוט ספרותי שאפשר להמירו במילים 'ליטראליות'. ישנן אמנם מטפורות יצירתיות פיוטיות בשירה ובנאומים, אולם המטפורות בשיח הרגיל אינן נתפסות עוד כמטפורות 'מתות': 'מצב רוחו ירוד', 'היא על הפנים', 'אנחנו בהיי' 'אני בעננים' או ב'דאון', מתגלים כמבעים הקשורים ביניהם בשפת רבות, הן בלשון התקנית העיונית והספרותית, הן בדיבור היום יומי ובסלנג. מה שקושר אותם הוא דפוס מחשבתי-מטפורי.

 

תודעתנו קושרת גובה אל חיוביות, גודל ושליטה. כך מצב רוח טוב מובע במילים הקשורות לגובה, ודכדוך מובע במילים ובצירופים המטפוריים: 'נמיכות ושפלות רוח' 'שפיפות', 'על הפנים' ועוד. גובה מסמן גם כמות: 'המחירים עלו', ציונים גבוהים', וגם שלטון ומעמד חברתי: 'הממונים עליי' , 'הכפופים לה', 'נשוא פנים', 'מורם מעם'. המבעים המטפוריים בשיח היום יומי 'סבלנותי פקעה', 'אני מתפוצץ', 'הוא בלחץ' מצביעים על דפוס מחשבתי ששואל את מילותיו מההתנסות היום-יומית בפיזיקה של מיכלים, בגמישות, בנוזלים ובחום. הגוף נתפס כמיכל שיכול להתחמם בשעת כעס, והכוח המוכל בו או הסבלנות עשויים לפקוע, להישפך ממנו או לאזול. כעס משול להתחממותו של מיכל שסופו לעלות על גדותיו ולהתפוצץ או להתפקע.

 

מכל אלה עולה תמונה חיה ומתעשרת כל העת של השאלת החוקיות של ההתנסות הראשונית היום-יומית של הגוף בסביבתו הפיזיקלית שלו אל תחומים מופשטים. יחסי המשמעות הבסיסים מושאלים ומועברים לאזורי התבטאות בלתי מוחשיים כגון: רגשות, מחשבות, מוסר, לוגיקה, כלכלה, יחסים חברתיים, מוסדות שלטון ועוד. בהיעדר יכולת להתנסות בתחומים אלה באופן ישיר, מושאל אוצר המילים המוכר מן ההתנסות המיידית החושנית.

 

אוצר מילים זה על יחסי המשמעות שלו משמש כלי הבעה לרעיונות מופשטים, מורכבים וחדשים. קשרי המשמעות וההיסקים שמאפיינים את תחום המקור המוחשי ממשיכים להתקיים בתחום החדש: כך למשל לחץ-יתר קשור לכובד וגורם להאטה בתנועה ואולי אף לקריסה ולהתפוצצות במצבים קיצוניים. וכך רגשות רבים ו'סוערים' עשויים או 'לשטוף' ול'סחוף' את הנפש ולעתים אף ל'הציף' אותה. מושגי ראִייה נקשרים למושגי חשיבה: 'השקפה', 'נקודת מבט', מושגי שמיעה נקשרים לציות: 'הוא לא שומע לי', 'משמעת', 'נענה לצו מצפונו', ומושגי טעם נקשרים לנימוקים, עמדות ולהעדפות אישיות 'הוא לא לטעמי', 'טעמו ונימוקו עימו'.

 

ממכלול זה צמחה ראיה חדשה על חשיבותן של מטפורות בתחומי הדעת השונים: בפסיכולוגיה, בכלכלה, במדעי החברה ופילוסופיה וגם במדעי הטבע ובמדעים המדויקים, בכימיה בפיזיקה, בביולוגיה בגיאומטריה ובמתמטיקה. תיאוריה חדשה זו נקראת 'התנָסוּתָנוּת' (experientialism) או 'תלות בגוף' (embodiment), ויש לה השלכות על תחומי חקר רבים ובכללם חקר המוח והתודעה.

 

נכתב בסיוע פרופ' תמר סוברן. לאתר האישי - לחצו כאן

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©