פרד אפרים מונוסון

נולד במוסקבה. אביו, חלפן כספים, נרצח זמן קצר לפני שנולד. לאחר הרצח עבר עם בני משפחתו לנבהרדק בבלרוס, וב-1906 היגרה המשפחה לארה"ב והתיישבה בבוסטון. בילדותו התפרנס ממכירת עיתונים. לאחר מכן היה פועל במתפרה וכעבור מספר שנים התמנה לסגן נשיא ארגון עובדי המתפרות בארה"ב. במקביל רכש מונוסון השכלה במשפטים. לימים הקים בעירו מפעל לייצור מעילים בשם "קוסמופוליטן" והתעשר. היה בין התעשיינים הראשונים שהשמיעו מוסיקה לעובדים בפסי הייצור במטרה להגביר את הפריון, ודאג לתנאים סוציאלים משופרים לעובדיו.

מונוסון היה מהנדבנים ומהפעילים הציוניים הבולטים בארה"ב. בתום מלחמת העולם השנייה ביקר במחנה ההשמדה באושוויץ ובמחנות העקורים באירופה וסייע לניצולים. במהלך מלחמת העצמאות (1948 - 1949) תרם לצה"ל מצרכי מזון ובגדים (בעיקר מעילים), ועסק גם בהברחת נשק. לאחר המלחמה סייע רבות לחיילים במסגרת הוועד למען החייל, בו כיהן כנשיא כבוד - על כן כונה לא פעם "אבי החיילים המשוחררים". ב-1951 נבחר לציר בקונגרס הציוני והיה חבר במספר ארגונים יהודיים וציוניים, ביניהם הבונדס וארגון ציוני אמריקה (ZOA), בו כיהן כגזבר.

יזם את הקמת היישוב הקרוי על שמו, נווה מונוסון, בדצמבר 1953. היישוב הוקם למען עובדי נמל התעופה לוד (לימים נמל התעופה בן גוריון) במטרה לקצר את זמן נסיעתם למקום עבודתם. מונוסון בנה לעצמו בית במקום, אך כמעט לא התגורר בו ולאחר זמן תרם אותו ליישוב.

מונוסון נהג לשאת עימו לביקוריו באירופה ובישראל מספר מצלמות ומסרטות, והקפיד לצלם באירועים חברתיים והיסטוריים בהם השתתף, חלקם בחברת מנהיגי מדינת ישראל. סרטיו הצבעוניים – בין השנים 1942 ל-1968 – כוללים בין היתר, ביקור במחנה ההשמדה אושוויץ לאחר שחרורו בידי בעלות הברית ב-1945, סיור בכפר עציון ובכותל המערבי ב-1946, גירוש מעפילים מנמל חיפה לקפריסין, צילום המצעדים הצבאיים במהלך יום העצמאות (אותם הקפיד לא להחמיץ), ואירועים נוספים בעשור הראשון והשני של מדינת ישראל.

פרד מונוסון (באדיבות ארכיון מונוסון)

בעזרת הצילומים והסרטים גייס כספים בארה"ב שנועדו בין היתר להקמת בית ציוני אמריקה ובית החייל בתל אביב. כמו כן סייע ב-1951 בארגון ביקורו הראשון של ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון בארה"ב.

נכתב בסיוע ארכיון מונוסון .