 | | צ'מברליין לוחץ את ידו של היטלר | | |  | | ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין מנופף בהסכם עם שובו ממינכן | | |
| אתרים נוספים |  | |
| ערכים קשורים | | |
| תחומים קשורים | | |
| | הסכם מינכן
Munich Agreement
הסכם מינכן (29.9.1938), הסכם בין צרפת, בריטניה, איטליה וגרמניה על עתידו של חבל הסודטים
בצ'כוסלובקיה.
מאז עליית המפלגה הנאצית
לשלטון בגרמניה, אחת החשובות במטרותיה היתה איחוד כל דוברי הגרמנית במדינה אחת, והרחבת גבולותיה של גרמניה לצורך זה. צעד חשוב ביותר להגשמת מטרה זו היה ה"אנשלוס",
איחוד אוסטריה עם גרמניה, שהושג במרס 1938.
היעד הבא היה מחוז הסודטים במערב צ'כוסלובקיה, שרוב תושביו היו גרמנים. באפריל 1938 החלו מנהיגי הגרמנים הסודטים, בעידודו של היטלר,
לדרוש מממשלת צ'כוסלובקיה אוטונומיה לחבל זה. צ'כוסלובקיה דחתה את התביעות, למרות לחציהן של בריטניה וצרפת, שחששו כי הדבר ישמש תואנה להיטלר להכריז מלחמה על צ'כוסלובקיה. צרפת היתה קשורה בברית הגנה הדדית עם צ'כוסלובקיה, ובריטניה - עם צרפת; לפיכך היו השתיים עלולות להיגרר למלחמה נגד גרמניה, לו תקפה זו את צ'כוסלובקיה.
במשך חודשים אחדים התנהלה מסכת של איומים גרמניים ושל ניסיונות צרפתיים להתנער מהמחויבות לצ'כוסלובקיה. ב-15 בספטמבר נפגש ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין
עם היטלר בברכטסגדן, בנסיון להפיס את דעת הקנצלר הגרמני ולהשיג פשרה. אבל היטלר עמד על דרישתו לסיפוח חבל הסודטים לגרמניה, והציג גם דרישות אחרות.
לבסוף, ב-29.9, התכנסו במינכן היטלר, מוסוליני
שליט איטליה, צ'מברליין וראש ממשלת צרפת אדואר דלדיה,
לוועידה שבה נכנעו מנהיגי בריטניה וצרפת לדרישות הגרמנים. למחרת נאלצה ממשלת צ'כוסלובקיה, שנציגיה נכחו במקום אך לא השתתפו בדיונים, להשלים עם ההסכם, שהוצג לפניה כאולטימטום צרפתי-בריטי: למסור את הסודטים לגרמניה בתוך שבועיים.
צ'כוסלובקיה איבדה שטח של 30,000 קמ"ר, ובו 2.8 מיליון גרמנים סודטים ו-800 אלף צ'כים. החבל סיפק עד אז 66% מייצור הפחם הצ'כי, 86% מהכימיקלים, 80% מהמלט, 80% מהטקסטיל, 70% מהברזל והפלדה שלה ו-70% מהכוח החשמלי. חשוב מזה, חבל הסודטים ההררי היה מכשול צבאי איתן ומבוצר היטב (שני בעוצמתו רק לקו מז'ינו
הצרפתי), וצבא צ'כוסלובקיה היה חזק למדי. לו תקף היטלר את צ'כוסלובקיה בעודה מחזיקה בסודטים, יש לשער שהיה עולה בידה להחזיק מעמד עד להצטרפות מעצמות המערב (ואולי גם ברה"מ) למלחמה. בדיעבד, צ'כוסלובקיה נותרה חסרת מגן, בעלות בריתה בגדו בה, ובמרס 1939 השתלטה גרמניה על כל שטחה.
צ'מברליין לא ראה כל טעם ביציאה למלחמה בגלל צ'כוסלובקיה, שהיתה לדבריו "ארץ נידחת שאיננו יודעים עליה מאומה". לפיכך ראה בהסכם מינכן הישג גדול (שיביא "שלום בכבוד, שלום בימינו", כלשונו), וסבר כי בכך באו כל תביעותיו הטריטוריאליות של היטלר על סיפוקן, וסכנת המלחמה הוסרה מאירופה. אך עד מהרה התברר שוותרנותן של מעצמות המערב רק שכנעה את היטלר כי הן לא תעמודנה למכשול בדרכו לכיבושים באירופה, וההסכם היה איפוא רק שלב ביניים בדרך אל מלחמת העולם השנייה.
כישלונו של ההסכם קיבע אותו בזיכרונו של העולם המערבי. במיוחד נחרתה בזיכרון המטרייה שהחזיק צ'מברליין כאשר ירד מהמטוס שהחזירו ממינכן ללונדון, כסמל של חולשה מול תוקפנות.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
