דסו מירז'

מקורו של המירז' בלקחים שהופקו ממלחמת קוריאה. מדינות המערב התרשמו מממדיו הקטנים, ממבנהו הפשוט ומחימושו הכבד של מיג-15 הסובייטי. משרד ההגנה הצרפתי הוציא ב-1952 דרישה למטוס יירוט קטן ממדים, שיוכל בין השאר לנסוק לגובה 18,000 רגל בתוך שש דקות.

דסו מירז' III ממריא מאחד מבסיסי חיל האוויר הישראלי (צילום: בטאון חיל-האוויר)

אב-הטיפוס של מירז' I, שהמריא לטיסת הבכורה שלו ב-25 ביוני 1955, היה בעל כנף דלתא. תצורה זו כבר היתה מקובלת, שכן עודבשנות ה-40 פותחו בארה"ב ובבריטניה מטוסים בעלי כנף דלתא, במטרה להשיג מהירות גבוהה יותר.

למרות טיסת הבכורה המוצלחת ניתקלה החברה בקשיים לצייד את המטוס הקטן בחימוש מסיבי ובכמות גדולה של דלק. למרות זאת המשיכה "דסו" בפיתוח, וזאת ללא דרישה מפורשת של חיל-האוויר הצרפתי ועל חשבונה .

מירז' IIIA המריא לטיסת הבכורה ב-17 בנובמבר 1956, והצליח לרשום מהירות של 1.8 מך בטיסה אופקית. מטוסים אלו צוידו במנוע אטאר 09. באוקטובר 1958 טס המירז' III במהירות העולה על 2 מך והיה למטוס האירופי הראשון שהשיג מהירות זאת.

מירז' III בסמלי חיל האוויר הישראלי. שני מטוסי מירז' בחיל רשמו לזכותם 13 הפלות של מטוסי אויב, כל אחד (צילום: בטאון חיל האוויר)

בעקבות הניסויים המוצלחים של מטוסי מירז' IIIA, החליט חיל האוויר הצרפתי להכניסם לשירות מבצעי, ובאוגוסט 1958 הוזמנו 95 מטוסים מדגם IIIC, המיועד ליירוט ולעליונות אווירית. במהלך שנות ה-60 וה-70 פותחו דגמים מתקדמים יותר של המטוס. ב-1978 המריא לראשונה מירז' 2000, המשרת גם כיום בחילות-אוויר רבים בעולם.

המירז' נחשב לאחד ממטוסי הקרב הטובים בדורו, והוכיח את עצמו בקרבות רבים בהם השתתף.

בשנת 1959 יצאו לצרפת מפקד חיל-האוויר דאז, האלוף עזר ויצמן, סא"ל מרדכי (מוטי) הוד וטייס הניסוי דני שפירא, שבחן את ביצועי המטוס. לאור המלצות הצרפתים והתרשמויות של אנשי חיל-האוויר, החליטה ישראל ב-1959 לרכוש מטוסי מירז,' במטרה להתמודד עם מטוסי המיג שסיפקה בריה"מ למצרים ולסוריה.

עם מינויו של צבי צור לרמטכ"ל בינואר 1961 נרכשו 72 מטוסי מירז' III. תקופת הקליטה הראשונה של המירז'ים הוקדשה להדרכת הטייסים ולתרגול ירי אוויר-אוויר, תקיפת שדות תעופה ומטווחי אוויר-קרקע. הפעילות המבצעית היתה מוגבלת מאוד בשנים הראשונות לפעולתו של המטוס.

מירז' על רקע נופי ישראל (צילום: בטאון חיל-האוויר)

ההפלה הראשונה של מיג-21 על-ידי מירז' בוצעה מעל רמת הגולן ב-14 ביולי 1966, בתקופת המלחמה על מקורות המים. ב-29 בנובמבר 1966 הפיל מירז' נוסף מיג-19 מצרי בטיל מטרא 530 (Matra) - היתה זאת הפלת הבכורה בטיל אוויר-אוויר לחיל האוויר הישראלי.

עם פרוץ מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, היו לחיל-האוויר 65 מטוסי מירז' III שמישים, שהיוו כשליש מהכוח האווירי של ישראל. בגל התקיפה הראשון, שהמריא בבוקר ה-5 ביוני, שוגרו רביעיות של מטוסי מירז' לתקוף שדות תעופה במצרים. כל מטוס נשא שתי פצצות של 500 ק"ג, חימוש מלא לתותחים הפנימיים וכמות דלק מרבית.

לאחר שהטילו את הפצצות, חזרו המירזים' ליעפים נוספים, ובהם צלפו על מטוסי האויב החונים בתותחי  30 מ"מ. כל מטוסי המירז' השתתפו בגיחה, פרט ל-12 שנותרו כדי להגן על שמי המדינה.

בימים שלאחר מכן השתתפו המירז'ים בתקיפת שדות תעופה נוספים במצרים, בירדן ובסוריה, והשתתפו בעשרות קרבות אוויר. במהלך המלחמה הפילו מטוסי המירז' בקרבות אוויר 48 מטוסי אויב.

בספטמבר 1970 נעשתה טיסת הבכורה של מירז' שצויד במנוע J79 של חברת  "ג'נרל אלקטריק". המטוס, שכונה "טכנולוג" סלל את הדרך לפיתוח מטוס הכפיר הישראלי. במהלך מלחמת ההתשה השתתפו מירז'ים בתקיפת המערך המצרי באזור התעלה, ובמלחמת יום הכיפורים מלאו תפקיד חשוב בהגנת שמי ישראל.

בזמן מלחמת לבנון הראשונה שימשו המטוסים עתודה להגנה על הארץ, אך לא נטלו חלק פעיל במלחמה בלבנון. באותה עת המירז'ים החלו לצאת בהדרגה משירות בחיל-האוויר.

בחיל-האוויר הישראלי זכה המירז' III לשירות עטור תהילה: ישנם שני מירז'ים שנרשמו לזכותם 13 הפלות, ורבים אחרים שלהם 11 ו-10 הפלות.

נכתב בסיוע בטאון חיל האוויר.