מלזיה

מלזיה - דיוקן

שם רשמי	Malaysia
שטח	329,750 קמ"ר (מקום 66 בעולם)
אוכלוסייה	24,385,858 (מקום 46 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין	1.78%
תושבים	מלאים 50.4%, סינים 23.7%, ילידים 11.0%, הודים 7.1%, אחרים 7.8%
שפה רשמית	מלאית
דתות	מוסלמים (כמחצית התושבים), בודהיסטים, דאואיסטים, הינדים, נוצרים, סיקים; וכן עובדי-רוחות (שמאנים) במזרח הארץ
בירה	קואלה לומפור
ממשל	מלוכה חוקתית
ראש מדינה נוכחי	ראש-הממשלה עבדוללה אחמד בדאווי
עצמאית מאז	31 באוגוסט 1957 (מבריטניה)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני	8%
תמ"ג לנפש	12,100 דולר (מקום 77 בעולם)
שיעור אבטלה	3.6%
ענפי כלכלה מרכזיים	גומי, שמן דקלים, קקאו, אורז, עץ לתעשייה, קוקוס; נפט, גז טבעי, עיבוד גומי ועיבוד שמן-דקלים, אלקטרוניקה, כריית בדיל ועיבודו, עיבוד עצים
מטבע	רינגיט
ידיעת קרוא וכתוב	88.7%
תוחלת חיים	נשים - 75.38; גברים - 69.8 (מקום 108 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)

מגדלי פטרונס בקואלה למפור (צילום: Gettyimages Imagebank)

למרות שמלזיה המערבית תופסת רק כ-1/3 משטח המדינה מתגוררים בה כ-80% מכלל האוכלוסיה

אקלימה של מלזיה טרופי, ומושפע מעונות המונסונים. הטמפרטורה הממוצעת באזורי החוף היא 26 מעלות צלזיוס והלחות יורדת לעיתים רחוקות מתחת ל90%. כמות המשקעים השנתית הממוצעת במערב מלזיה היא כ-2,500 מ"מ ומזרח מלזיה כ-4,400 מ"מ.

קואלה לומפור שוכנת במערב מלזיה וחיים בה 1,400,000 תושבים (אומדן 2003) ערים גדולות נוספות: קלנג (680,000 תושבים) וג'והור בהרו.

מתיישבים ראשונים מדרום-מזרח סין החלו להגר לחצי האי מלאיה לפני כ-2,500 שנה ודחקו את תושבי האיזור הקדומים, הנגריטים. במאה ה-1 לפנה"ס חדרו הודים לחצי האי והפיצו את דת ההינדו. במאה ה-14 התפשט האסלאם לאיזור ונפוץ במהירות בממלכת מלקה ובסביבותיה. עושרה של מלקה וחשיבותה כצומת מסחר מרכזי (מיצרי מלקה), משכו למקום את הפורטוגלים שכבשוהו בשנת 1511. ב-1641 עברה השליטה באיזור לידי ההולנדים.

לאחר שצרפת כבשה את הולנד ב-1795, העבירה הולנד את השליטה בעיר לידי הבריטים. גילוי בדיל במלאיה הביא להשתלטות הבריטים על שאר חצי האי. ב-1826 איחדו הבריטים את פיננג (ג'ורג'טאון), מלאקה וסינגפור למושבה אחת שסינגפור היתה לבירתה וב-1843 השתלטו הבריטים על סבה וסרווק (מזרח מלזיה).

עד ראשית המאה ה-20 עלה בידי הבריטים לפרוש את חסותם על כל שטחה של מלאיה. המחסור בכוח עבודה מקומי אילץ את הבריטים לייבא עובדים זרים מסין והודו, על מנת לפתח את תעשיית הבדיל והגומי במדינה. זרם העובדים הזרים שינה את המאזן הדמוגרפי באיזור וגרם למתיחות רבה עם ילידי המקום.

לאחר מלחמת העולם השניה הרחיבה בריטניה (1948) את האוטונומיה של מלזיה ומקביל פתחו מורדים קומוניסטים במלחמת גרילה נגד השלטון (המורדים הוכנעו רק ב-1960). ב-1957 היתה מלאיה למדינה עצמאית, לרה"מ התמנה עבדול רחמן (Abdul Rahman). ב-1963 צורפו למלאיה סרווק וסבה, על אף התנגדות אינדונזיה והפיליפינים, ושמה של המדינה הוסב למלזיה. האסלאם הוכר כדת המדינה.

במסגרת הפדרציה נקבע כי השלטון המלוכני יעבור כל חמש שנים בין תשעת הסולטנים שאבותיהם שלטו בעבר בחצי האי מלאיה. העימות האלים עם אינדונזיה שתבעה לעצמה את שטחי מלזיה באי בורנאו, נמשך עד להדחתו של נשיא אינדונזיה, סוקרנו. ב-1965 פרשה סינגפור מהפדרציה שכללה 13 מדינות. שליטתו של המיעוט הסיני בכלכלה (30% מכלל האוכלוסיה) העלה את המתיחות עם המלאים. ב-1969 פרצו במדינה מהומות דמים, שהביאו להתפטרות ר"מ ולהעדפה מתקנת למלאים בתחומי הכלכלה. ב-1981 נבחר לראש ממשלה מהאטיר מוחמד (Mahathir Mohamad), שניצח על השגשוג הכלכלי בשנות ה-80 וה-90. למרות שנבחר בבחירות דמוקרטיות, טענו מתנגדיו של מהאטיר כי הוא נוקט בשיטות דיכוי אלימות נגד אישים באופוזיציה.

ב-1993 הוסרה חסינותם וצומצמו זכויותיהם של 9 המלכים של מלאיה. ב-1998 הורה ראש הממשלה לעצור את סגנו אנואר איברהים (Anwar Ibrahim), בחשד לעבירות מין ושחיתות. המהומות בין המיעוט הסיני למלאים התחדשו ב-2001 והחוקים נגד הגירה של מיעוטים נוספים (במיוחד הודים ווייטנמים), הוחמרו. בנובמבר 2003 פרש מהאטיר, שנחשב למוסלמי מתון, מרשות הממשלה ואת מקומו תפס סגנו, עבדאללה אחמד בדווי. מאז אירועי 11 בספטמבר בארה"ב מנסה הממשלה לרסן את ארגוני האסלאם הקיצוני במדינה.