מלחמות האזרחים הרומיות, תקופה של אי-שקט אזרחי ברפובליקה הרומית, שהתחילה בימי האחים גרקכוס. כשהפכה רומא למעצמה עמדו בפניה בעיות פנים רבות, שהאוליגרכיה של האצילים - דהיינו הסנאט - לא הצליחה לפתרן. האחים גרקכוס ניסו להנהיג רפורמות בחברה למען המוני העם (החל משנת 133 לפנה"ס), אך הסנאט התנגד. חרף הירצחם של האחים המשיך החוג שהם ליכדו לפעול - תוך התנגשות מתמדת עם האצולה; היו תקופות שידו היתה על העליונה, כגון בימי מריוס, והיו תקופות שבהן גברה ידו של מעמד האצולה, כגון בזמנו של סולה - במיוחד אחרי שסולה השכיל לסיים את מלחמת האזרחים ב-82 לפנה"ס.
ב-63 לפנה"ס סיכל קיקרו קשר שקשר קטילינה (אציל ממורמר שירד מנכסיו, מעוזרי סולה) בניסיון לחולל מלחמת אזרחים חדשה. מצב זה של אי-שקט ואי-ודאות השתנה מיסודו...
