אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 שליט עירק, צדאם חוסיין
שליט עירק, צדאם חוסיין צילום: איי פי
 
לוחמים אמריקאים בערב הסעודית כאשר ארצות הברית התחילה להפציץ את עיראק, 1991
לוחמים אמריקאים בערב הסעודית כאשר ארצות הברית התחילה להפציץ את עיראק, 1991 צילום: איי פי
 
רה"מ ישראל דאז, יצחק שמיר
רה"מ ישראל דאז, יצחק שמיר  צילום: מיכאל קרמר
 
אזרח ישראלי לכוד תחת הריסות ביתו שנפגע מטיל סקאד עירקי
אזרח ישראלי לכוד תחת הריסות ביתו שנפגע מטיל סקאד עירקי צילום: לע"מ
 
אופן פעולת כוחות הקואליציה נגד משגרי הסקאד
אופן פעולת כוחות הקואליציה נגד משגרי הסקאד תרשים: יוני שלו, אינפוגרפיקה, ידיעות אחרונות
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 על המלחמה באתר ה"וושינגטון פוסט" (אנגלית)
 מהלכי מלחמת המפרץ הראשונה - כתבה באתר ynet
 מהלך הלחימה מאתר הצי האמריקני


ערכים קשורים
 עירק
 צדאם חוסיין
 כוויית
 מלחמת אירן- עירק
 מלחמת המפרץ השנייה
 ג'ורג' הרברט ווקר בוש
 ארגון הברית הצפון-אטלנטית
 שיעה
 לוחמת אב"כ
 ועידת מדריד


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך
 יחסים בינלאומיים


 
 
 

מלחמת המפרץ הראשונה


First Gulf War

מידע נוסף

מלחמת המפרץ הראשונה (1991), מלחמה בין קואליציה של מדינות המערב, מדינות ערב ומדינות נוספות, בראשותה של ארה"ב, נגד עירק בראשות צדאם חוסיין. מטרת המהלך הצבאי היתה לאלץ את עירק לסגת מכוויית, שאליה פלשה באוגוסט 1990. בעבר כונתה המלחמה - "מלחמת המפרץ השנייה", משום שהשם "מלחמת המפרץ" ניתן לפני כן למלחמת אירן-עירק. כיום היא נקראת "מלחמת המפרץ הראשונה", להבדיל ממלחמת המפרץ השנייה (2003).

 

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ולאחר מלחמת אירן-עירק, סבלה עירק ממצוקה כלכלית חמורה. כדי לשפר את מצבה, החליט שליט עירק, צדאם חוסיין, להשתלט על משאבי הנפט של כווית ולספח לעירק את שיטחה (כדי להשתלט גם על עתודות הכספים של מדינה זעירה ועשירה זו). בחודש יולי 1990 האשים חוסיין את כוויית כי סייעה לאירן במהלך המלחמה, ודרש ממנה וממדינות נפט ערביות אחרות פיצוי בסך 30 מיליארד דולר. בה בעת ריכז כוחות גדולים על גבול כוויית.

 

 

חיילים מצבא ארצות הברית יושבים בבונקר בערב הסעודית עם מסיכות אב"כ בזמן שארצות הברית החלה להפציץ את עירק, 1991 (צילום: איי פי)

 

ב-2 באוגוסט באותה השנה פלש צבא עירק לכווית, ומקץ ימים ספורים עלה בידיו להשתלט על כל שטחי המדינה.

 

הפלישה העירקית עוררה חשש רב במדינות ערב מפני תוקפנות דומה נגדן, וחשש בארצות המערב מפני זעזועים באספקת הנפט העולמית. מועצת הביטחון של האו"ם הורתה לעירק לפנות מיד את כוויית, והטילה עליה עיצומים. בנובמבר 1990 אישרה מועצת הביטחון שימוש בכוח נגד עירק, אם לא תציית להוראת הפינוי עד ל-15 בינואר 1991. את המהלכים הבינלאומיים הללו, כמו גם את המהלכים הצבאיים, הוביל נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב.

בינתיים גייסה ארה"ב קואליציה בינלאומית רחבה בת 36 מדינות, שבמרכזה ברית נאט"ו וכן מספר מדינות ערביות, ובהן מצרים, סוריה וערב הסעודית, וכן מדינות אחרות כמו יפן. רוסיה הביעה תמיכה בקואליציה, אך לא השתתפה בה, כמו גם יתר הישויות המדיניות שהרכיבו את ברית המועצות, שהיתה באותה העת עמוק בתוך תהליך התפוררות. ירדן היתה בין המדינות הבודדות שתמכו בעירק, ואילו אירן הכריזה על נייטרליות (אם כי בהמשך העניקה מקלט למטוסים עירקיים שנמלטו לשטחה מפני ההפצצות - וכעבור מספר שנים ניכסה אותם לצרכי חיל האוויר האירני).

 

סוללות טילי פטריוט (צילום: צביקה טישלר)

 

הקואליציה בראשות ארה"ב החלה לרכז כוחות ים, יבשה ואוויר במדינות סמוכות לעירק, ובייחוד בערב הסעודית ובטורקיה; בסה"כ מנו כוחות הקואליציה טרם יריית הפתיחה של המלחמה כ-750,000 חיילים, רובם אמריקאים.

 

ב-16 בינואר 1991, משלא נענתה עירק לדרישות מועצת הביטחון, החלה המלחמה (שכונתה בתחילה מבצע "סופה במדבר") במתקפה אווירית עזה של כוחות הקואליציה. עיקר הנטל הוטל על צבא ארה"ב, בפיקודו של גנרל נורמן שוורצקופף, שהפך אחד מסמלהּ של המלחמה. המתקפה האווירית נמשכה חמישה שבועות, עד ליום 23 בפברואר, ובמהלכה נפגעו תחילה מערכי הגנת הנ"מ (נגד מטוסים) של עירק, ולאחר מכן מטרות צבאיות אחרות ומטרות אסטרטגיות ברחבי עירק. שלב מתקפת היבשה, למן ה-23 בפברואר, הביא לידי נסיגת עירק מכוויית בתוך שלושה ימים. במנוסתם, שרפו העירקים את כל בארות הנפט הכווייתיות, ושיקומן נמשך חודשים רבים אחר כך. כוחות הקואליציה המשיכו במתקפה אל תוך עירק וכבשו כ-20% משטחה, אולם נמנעו מלכבוש את החלק המרכזי (המאוכלס בצפיפות) ואת בגדד הבירה.

 

ב-28 בפברואר הכריז הנשיא בוש על הפסקת הלחימה, וב-3 במרס הכריזה מועצת הביטחון על הפסקת אש, לאחר שעירק הודיע באופן רשמי כי היא מקבלת את התנאים שהציבו לה כוחות הקואליציה. בעקבות זאת פינו כוחות הקואליציה את שטח עירק בלא שהביאו להפלתו של צדאם חוסיין, אף שזו היתה אחת ממטרות המלחמה הלא-מוצהרות. 

 

הריסות בתים ברמת גן עקב נפילת סקאדים (צילום: נתן אלפרט, לע"מ) 


הקואליציה נמנעה מלפורר את עירק בשל שיקולים בינלאומיים ואסטרטגיים: הפלת חוסיין והשמדת צבאו היתה מאפשרת לכורדים בצפון להכריז על הקמת מדינה משלהם, והדבר היה למורת רוחה של טורקיה, המטופלת בבעיה קשה של מיעוט כורדי בתחומה.

 

בה בעת היתה מתאפשרת פלישה אירנית לדרום עירק, שרוב תושביו שיעים. ארה"ב העדיפה איפוא את השמירה על שלמות עירק, והסתפקה בהטלת איסור על תנועת מטוסים עירקים בצפון המדינה ובדרומה, שנאכף מאז ואילך. לאחר המלחמה הטילה מועצת הביטחון עיצומים כלכליים על עירק, לרבות האיסור למכור נפט אלא למימון הוצאות לצרכים הומניטריים. כן הוצב בעירק צוות בינלאומי של פקחים, בכפוף למועצת הביטחון, שהוטל עליו לוודא כי עירק תשמיד את מאגרי הנשק הלא-קונבנציונלי שלה ולא תפתח חדשים.


מלחמת המפרץ פגעה פגיעה קשה בפוטנציאל האסטרטגי והצבאי של עירק, לרבות הפוטנציאל הגרעיני שלה. אבדות העירקים נאמדו ב-100,000 איש, לעומת 340 הרוגים לכוחות הקואליציה. בעקבות המלחמה ביססה ארה"ב את מעמדה כמעצמת-על יחידה, והובלטה העובדה שרוסיה שוב אינה יכולה למנוע מהלכים, ששנים אחדות לפני-כן היו מעוררים את החשש מפני התנגשות בין-מעצמתית. לעובדה זו היתה השפעה ניכרת על המזרח התיכון כולו ועל חידוש תהליך השלום בין ישראל למדינות ערב ולפלסטינאים, במסגרת ועידת מדריד שנפתחה כמה חודשים לאחר המלחמה.

 

 

טילי פטריוט בשמי תל אביב (צילום: נתן אלפרט, לע"מ)

 

במהלך מלחמת המפרץ הראשונה תקפה עירק את מדינת ישראל וירתה לעברה כ-40 טילי סקאד, רובם נחתו בגוש דן. בשל החשש (שלא התממש) כי הטילים נושאים נשק כימי, נקראו אזרחי ישראל להתגונן על-ידי חבישת מסכות אב"כ ולהסתגר בחדרים אטומים.

 

בהתקפות הטילים נהרג אדם אחד, ומספר קורבנות אחרים מתו מסיבות עקיפות, כגון התקפי לב. התקפות הטילים הסבו נזק לרכוש, אך בעיקר הביאו לפגיעה מוראלית בתושבי ישראל; לאחר התלבטויות קשות ולנוכח דרישתה התקיפה של ארה"ב (שחששה מהסתלקות החברות הערביות מן הקואליציה), החליטה ממשלת ישראל שלא להגיב על מתקפת הטילים העירקית.

 

ועידת מדריד, 1991 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©