ממלוכים (טורקית, מערבית: ממלוכּ = "שייך ל-", כלומר "עבד"), חיילים ושומרי-ראש של שליטים מוסלמים, רובם עבדים ממוצא טורקי או צ'רקסי, מהמאה התשיעית ואילך. העסקת ממלוכים היתה נהוגה בעיקר בח'ליפות העבאסית ובח'ליפות הפאטימית במצרים. לאחר זמן הפכו מעבדים לשליטים, השתלטו על מצרים וסביבותיה (כולל א"י) והעמידו 47 סולטנים (1250 - 1517). גדודי הצבא של הממלוכים היו בוחרים מקרבם סולטן לכל ימי חייו, אבל משרתו לא עברה בירושה. היתה זו מעין דיקטטורה צבאית.
בשנת 1250, אחרי ניצחונם על הצלבנים בקרב אל-מנצורה, גבה לבם של הממלוכים; הם רצחו את הסולטן האיובי האחרון של מצרים, והכתירו כסולטן אחד ממפקדיהם, אייבכּ (Aybak, שלט 1250 - 1257). בעשר השנים הבאות עברה הסולטנות מיד ליד שלוש...
