מנדט, שיטת ממשל שלפיה מוענק למעצמה מתקדמת ייפוי כוח בינלאומי וזמני לשלוט בטריטוריה זרה, על מנת להדריך עם אחר "שאינו מסוגל עדיין לעמוד ברשות עצמו" בפיתוח ארצו וחברתו ובכינון מדינה עצמאית. מקור המונח בחוקי האימפריה הרומית, אז היה משמעו - חוזה בו מסכים אדם לבצע שרות בחינם בתמורה להבטחה לפיצויים אם ייגרם לו נזק.
את השיטה פיתחו מעצמות המערב שניצחו במלחמת העולם הראשונה והחילו אותה על המושבות שנלקחו מגרמניה באפריקה ובאיי האוקיינוס השקט (מנדטים מסוג ב' [B] וג' [C]) ומהאימפריה העות'מאנית במזרח התיכון (מנדטים מסוג א' [A]). סוגי המנדטים השונים בוססו על מידת "נחשלותם" של העמים הנשלטים: מנדט מסוג א' נועד להימשך מספר שנים בלבד. מנדט מסוג ב' כלל אחריות לקיומה וקידומה של...
