נלסון מנדלה

ב-1956 הועמד מנדלה לדין על פעילות חתרנית; המשפט התמשך עד 1961, והסתיים בזיכוי. תוך כדי כך, ב-1958, נשא לאשה את ויניפרד "ויני" מדיקיזלה, שנעשתה פעילה בארגונו. ב-1960, בעקבות מאורעות שרפוויל, הוצאה מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני מחוץ לחוק. לאחר מכן הודיע מנדלה על נטישה סופית של המאבק הבלתי אלים, וקרא לפתוח בפעולות חבלה כנגד משטר האפרטהייד. על כך נידון ב-1962 לחמש שנות מאסר.

ב-1963, בעודו יושב בכלא, הועמד לדין על קשירת קשר נגד המדינה, וב-1964 נידון למאסר עולם ונכלא באי רובן (Robben) שליד קייפטאון.

בזמן שהותו בכלא, הפך מנדלה סמל למאבק נגד האפרטהייד. תומכיו, ובראשם אשתו ויני, גייסו למענו את דעת הקהל העולמית, והקריאה "ישוחרר נלסון מנדלה" נעשתה סיסמה בינלאומית.

מנדלה שוחרר מן הכלא ב-11 בפברואר 1990, במסגרת מאמצי השלטון הלבן לפתוח בדו-שיח עם ראשי הרוב השחור.  כמה חודשים לאחר שחרורו החלו דיונים בינו לבין הנשיא דה קלרק על שינוי המשטר בארצם. שיחותיהם הביאו להסכמה, שזיכתה את שניהם בפרס נובל לשלום (1993), וב-1994 נערכו הבחירות החופשיות הראשונות בדרום אפריקה. מנדלה נבחר לנשיא, ומפלגתו זכתה ברוב בפרלמנט. לאחר השבעתו הקים את הוועדה לאמת ולפיוס, בראשות הארכיהגמון טוטו, לחקר הפרות זכויות האדם בימי המשטר הקודם. ב-1996 ניצח מנדלה על ניסוחה של חוקה חדשה לדרום אפריקה. ב-1998 לאחר שהתגרש מאשתו ויני, נישא מנדלה לגרסה מקל, אלמנתו של נשיא מוזמביק.

ב-1999 לא התייצב מנדלה לבחירות, ופרש מפעילות פוליטית. עם זאת הוא ממשיך בפעילותו הציבורית, ומנצל את יוקרתו הבינלאומית האדירה לקידום ענייני ארצו ויבשת אפריקה בכלל. בין השאר תיווך בכמה סכסוכים פנים-אפריקניים, סייע לדרום אפריקה לזכות באירוח הגביע העולמי בכדורגל בשנת 2010, והוא פעיל במאבק הבינלאומי נגד מחלת האיידס, העושה שמות בדרום אפריקה ובשאר היבשת.

ספרו האוטוביוגרפי של מנדלה, "לוחם חירות", תורגם לשפות רבות וביניהן עברית.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.