יקוב לודוויג פליקס מנדלסון-ברתולדי

אביו אברהם היה בנקאי יהודי אמיד, שעבר מהמבורג לברלין בימי מלחמות נפוליאון; כדי להקל על קליטתו בחברה הגרמנית הטביל את ילדיו לנצרות, ואח"כ גם התנצר בעצמו, והסב את שמו למנדלסון ברתולדי (מה שלא מנע מגרמנים רבים להתייחס לפליקס מנדלסון כאל מלחין יהודי).

מנדלסון היה נער מחונן במוסיקה, בציור ובשירה, וכבר כשהיה בן 9 החל לחבר מוסיקה. למד הלחנה אצל צלטר, ידידו של גתה, וכן למד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין, בין השאר אצל הגל. עוד בראשית דרכו התלהב מיצירותיו של יוהן סבסטיאן בך, וב-1829 ניצח על הביצוע ההיסטורי של "מתיאוס פסיון", ששרד בכתב-יד ולא בוצע מאז מותו של בך.

ב-1829 - 1835 ערך מסעות ברחבי אירופה. ב-1835 נתמנה למנצח תזמורת גבנדהאוז בלייפציג, שבהדרכתו נעשתה אחת הטובות באירופה; היא הפיצה את יצירותיהם של בך, מוצרט, בטהובן ובני זמנם בסדרת קונצרטים שהוכתרה בשם "מוסיקה היסטורית", לצד יצירות של בני דורו של מנדלסון, ובהם שומן וברליוז. ב-1843 ארגן את האקדמיה למוסיקה בלייפציג, ומשך אליה את טובי המורים בגרמניה.

למרות פעילותו הרבה כמנצח וכאיש ארגון, היה מנדלסון מלחין פורה וקל כתיבה. הוא חיבר ברוח הקלאסית 5 סימפוניות, קונצ'רטי לפסנתר ולכינור, יצירות קאמריות, שירים, מוסיקה לפסנתר ויצירות רבות למקהלה. בהשראת המוסיקה של בך והאורטוריות של הנדל, שעליהן הרבה לנצח, חיבר את האורטוריות "אליהו" ו"פאולוס".

בסגנונו יש מיזוג של בהירות ואיזון קלאסיים בגוונים הרמוניים ובסגנון מלודי רומנטי. האידיאל הרומנטי של הבעת רגשות שאינם ניתנים להגדרה במלים, מסתמן בכותרת לסדרת הפרקים לפסנתר - "שירים ללא מלים". מנדלסון החל לחבר אופרה, אך הידרדרות פתאומית במצב בריאותו קטעה את פעילותו, והוא מת בגיל 38.