מנורה, אחד מכלי הקודש ששימשו בבית המקדש. המנורה היתה בעלת שבעה קנים ועליה הדליקו נרות שמן מדי בוקר וערב (שמות כה, לא-מ; במדבר ח, א-ד).
המנורה היתה עשויה בפאר רב, כולה יצוקה מזהב טהור, ועליה תחריטים מעשה אמן: "ויעש את המנורה זהב טהור, מקשה עשה את המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה היו. וששה קנים יוצאים מצדיה, שלושה קני מנורה מצדה האחד, ושלושה קני מנורה מצדה השני. שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח... וכפתור תחת שני הקנים ממנה... כולה מקשה אחת זהב טהור" (שמות ל"ז י"ז-כ"ב).
אהרן הכהן, ואחריו בניו הכהנים הגדולים, היו מדליקים את נרות השמן שבמנורה בכל בוקר. בשעות ההדלקה היו "מיטיבים את הנרות", מכינים את הפתילות ומסלקים את שיירי הפתילות המפוייחות שנשארו מן...
