מפלגה

כנס חברי מפלגת העבודה בבית מפלגת העבודה, 2005 (צילום: תומריקו)

מפלגה יכולה למלא תפקידים שלטוניים, אידיאולוגיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים. למפלגות תפקיד חשוב בארגון המערכת הדמוקרטית-ייצוגית ובהפעלת מוסדות השלטון שלה - בית המחוקקים (כנסת) והממשלה.

המפלגות ברחבי העולם שונות זו מזו במבנה שלהן, בגישתן ובמערכת התפקידים בתוכן. ישנן מפלגות בעלות מבנה ארגוני רחב ומספר רב של סניפים מקומיים וחברים; לאחרות מבנה ארגוני מצומצם, ומספר מועט של חברים. ישנן מפלגות הפונות לציבור כולו ואילו אחרות מתמקדות בייצוג סקטורים מסוימים (כלכליים, עדתיים, דתיים וכו'). לעתים מייצגת המפלגה אידיאולוגיה מסויימת ולעתים עיקר כוחה הוא באישים המנהיגים אותה.

כנס מרכז הליכוד להקדמת הפריימריס, 2005 (צילום: ירון ברנר)

למפלגות מסוימות משטר פנימי ריכוזי וסמכותי ושיטות מינוי לא דמוקרטיות; באחרות הוא פתוח ומבוזר, ושיטות המינוי דמוקרטיות ותחרותיות. במפלגות מעין אלה מקובלת שיטת הבחירות המקדימות (פריימריס) בה בוחרים כלל חברי המפלגה במעין מערכת בחירות זוטא את מנהיגי המפלגה. 

במשטר דמוקרטי תרומתן הייחודית של מפלגות באה (או עשויה לבוא) לידי ביטוי במיוחד בעניינים אלה:

1. גיוס מועמדים לחברות במוסדות ממשל, מיונם והצגתם בפני ציבור הבוחרים, וכן מאמץ להביא לידי בחירתם ופיקוח מסוים על אופן פעולתם.

2. פיתוח תוכניות (מצע) של מדיניות העונה על האינטרס הציבורי.

3. יצירת מסגרת מקשרת בין ציבור האזרחים והבוחרים לבין המנהיגים הנבחרים.

4. הרכבת מוסדות הממשל (בעיקר הממשלה), גיוס תמיכת הציבור בהם ותרומה להפעלתם התקינה.

5. חינוך הציבור וחברי המפלגה לערכי הדמוקרטיה ולהשתתפות במערכת הפוליטית.

שיטת המפלגות הגיעה לארץ ישראל בזמן העלייה השנייה. רבים מבני עלייה זו היו פעילים במפלגות בארצות הולדתם והמשיכו בפעילות פוליטית לאחר עלייתם לארץ. ב-1905 הוקמו בא"י שתי מפלגות פועלים: הפועל הצעיר ופועלי ציון. במהלך השנים לאחר מכן היו המפלגות השונות למרכיב דומיננטי בפעילות הפוליטית בא"י ובהקמתם של מוסדות הנהגה משותפת ליישוב היהודי בא"י. כך למשל התמודדו מפלגות שונות בבחירות לאסיפת הנבחרים (המוסד השלטוני הרשמי של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי), ומאוחר יותר הורכבו מועצת העם ומנהלת העם על פי מפתח מפלגתי.

שלטונה בן עשרות השנים (1948 - 1977) של מפלגת מפא"י על גלגוליה השונים, בחיים הפוליטיים במדינת ישראל, הפכו את מנגנון המפלגה למוקד עוצמה פוליטית השווה בכוחו (ובעיני אחדים אף עולה) לכוחה של המערכת השלטונית הממוסדת (ממשלה, כנסת וכו').

חברי סיעת מפא"י במליאת הכנסת בירושלים, 1963 (צילום: משה פרידן, לע"מ)

על פי "חוק המפלגות התשנ"ב - 1992" , מפלגה מוגדרת כ-"חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים"; וכן כי "מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית".

רק מפלגה הרשומה כחוק אצל רשם המפלגות, או מספר מפלגות רשומות שהחליטו להתמודד כרשימה אחת, מורשות להגיש רשימת מועמדים לצורך ההתמודדות בבחירות לכנסת. החוק אוסר על רישום מפלגות אשר יש במטרותיהן, במפורש או במשתמע, משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. עוד אוסר החוק על רישומה של מפלגה אשר יש יסוד להניח כי תשמש מסווה לפעילויות בלתי חוקיות.

הדמוקרטיה הייצוגית התפתחה באנגליה במאה ה-17 ובארה"ב ובצרפת במאה ה-18; תרמו לקידומה רעיונותיהם של הוגי דעות - שהחשובים שבהם היו ז'ן ז'ק רוסו וג'ון לוק - בדבר זכויותיהם הטבעיות של בני האדם, ייצוג העם באמצעות נבחרים ו"האמנה החברתית". 

הופעתה של המפלגה היתה תוצר של מאבק בין קבוצות כוח לתפיסת השלטון, קבוצות אשר כללו בעיקר חברים בגופים מחוקקים ומייעצים אשר פעלו לצידם של שליטי המדינות (לרוב מלכים). במהלך המאה ה-17 וה-18 החלו גופים אלו לפעול להשגת מעמד עצמאי וסמכויות במנותק מן השליטים. הצלחתו של מאבק זה, דהיינו, התפתחותו של המשטר הדמוקרטי-ייצוגי והתחרות הפוליטית שהחלה להיווצר בין המחוקקים לבין עצמם, הביאה להתאגדותם במסגרות פוליטיות חדשות - המפלגות - סביב אידיאולוגיה משותפת, אינטרסים, זהות מעמדית וכו'.

במהלך המאה ה-19 ניתנה זכות ההצבעה לציבור רחב יותר ויותר בקרב אזרחי המדינות הדמוקרטיות במערב אירופה ובארה"ב. תהליך זה דרש מן המפלגות להתמודד על קולותיהם של אזרחי המדינה כולה ולא רק השכבות הגבוהות שהחזיקו לפני כן בעיקר הכוח הפוליטי. בהתאם לכך הפכו מרבית המפלגות לגופים גדולים יותר ובעלי אפיון כלל לאומי (לעומת הסקטוריאליות שאפיינה אותן קודם לכן).

במהלך המאה ה-20 עם הפיכת השיטה הדמוקרטית לשיטה הנהוגה במדינות רבות בעולם, הפכה המפלגה למושג פוליטי מגוון למדי. אופיין של המפלגות, גודלן ודרך פעולתן משתנה ממדינה למדינה ומעת לעת.