 |  | חברי מפ"ם בישיבת מליאת הכנסת הראשונה, 1949 צילום: לע"מ
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים |  | |

| | מפ"ם
מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת), מפלגת שמאל ישראלית. הוקמה בינואר 1948 ע"י מפלגת "הפועלים-השומר הצעיר" והתנועה "לאחדות העבודה-פועלי ציון".
בבחירות לכנסת הראשונה זכתה ב-19 מנדטים, והיתה מפלגת האופוזיציה הראשית בשנותיה הראשונות של המדינה: אופוזיצית שמאל מיליטנטית שהתנגדה בתקיפות לנטייה הפרו-מערבית ההולכת וגוברת של הממשלה ולהסכם השילומים עם גרמניה, והתייצבה נגד מפא"י
בשביתות (כגון שביתת הימאים, 1951).
בשנת 1951 נאסר מרדכי אורן,
מראשי מפ"ם, בצ'כוסלובקיה על ידי הסובייטים. היחס למשפטו ולמאסרו הסעירו את מפ"ם והיוו רקע להרחקתם ולפרישתם של פעילים משורות המפלגה. במשך השנים גברו החיכוכים בין המפלגות שהרכיבו אותה. רוב ראשי "אחדות העבודה פועלי ציון" נטו להצטרף לממשלה בראשות מפא"י ובהשתתפות המפלגות הדתיות, ואילו ראשי "השומר הצעיר"
הסכימו רק לקואליציה של מפלגות הפועלים בלבד. אנשי "השומר הצעיר" ביקשו לצרף למפ"ם חברים ערבים, ואילו אנשי "אחדות העבודה פועלי ציון" התנגדו לכך. האחרונה גם גילתה יחס מסויג כלפי ברית המועצות, שהתבטא, בין השאר, בהתנגדות לשלוח נציגים לוועידות בינלאומיות במדינות הקומוניסטיות. על רקע שאלת קבלתם של חברים ערבים למפלגה נוצר באוגוסט 1954 פילוג בין "מפלגת הפועלים-השומר הצעיר" (שהמשיכה להשתמש בשם מפ"ם) לבין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" (שחזרה להשתמש בשם זה); חברי "פועלי ציון שמאל" התחלקו בין שתי המפלגות.
בבחירות 1955 זכתה מפ"ם בתשעה מנדטים בלבד, ואילו "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון" זכתה בעשרה מנדטים. ב-1955 הצטרפה מפ"ם לממשלה - למרות השתתפות המפד"ל
בה - ומיתנה את עמדותיה בשורה של נושאים חברתיים מעשיים. במקביל עבר מבנה הפנימי של המפלגה עבר תהליך של דמוקרטיזציה, ולקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים, על רקע הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, הפכה הביקורת על ברה"מ להסתייגות פומבית מדרכה.
במשך כל השנים התנגדה מפ"ם נמרצות למימשל הצבאי (שהושם על כמה כפרים ערבים) בארץ, והיא היתה המפלגה הציונית הראשונה שצירפה ערבים לשורותיה ואף פעלה בישובים הערבים. היא הסתייגה משיטת פעולות התגמול
של צה"ל, ושריה בממשלה התנגדו למלחמת סיני
ב-1956.
לאחר מלחמת ששת הימים
צידדה מפ"ם בויתורים טריטוריאליים משמעותיים, התנגדה להתיישבות קבע במרבית השטחים שנכבשו, ולא שללה הקמת מדינה פלסטינאית ביהודה, שומרון ורצועת עזה. עם זאת השתתפה בממשלת הליכוד הלאומי שהוקמה ביוני 1967. ב-1969 הצטרפה למפלגת המערך
בתור חטיבה עצמאית, אך ב-1984 פרשה ממנו.
מפ"ם זכתה ב-3 מנדטים בלבד בבחירות 1988, וב-1992 הצטרפה לרשימה המשותפת של מרצ
(רץ, שינוי ומפ"ם). בבחירות בשנה זו זכתה מרצ ב-12 מנדטים, מתוכם 4 של מפ"ם. ב-1997, עם איחוד מרצ למפלגה אחת, הפסיקה למעשה מפ"ם להתקיים כמפלגה עצמאית והתמזגה בתוך מרצ.
על מנהיגות המפלגה לאורך השנים נמנו בין השאר: יצחק טבנקין,
יעקב חזן,
מאיר יערי,
יאיר צבן,
וחיים אורון.
יש לכם הערה לערך ?
|