אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מצדה
מצדה צילום: איי פי
 
חורבות ארמון הורדוס
חורבות ארמון הורדוס צילום: לע"מ
 
עתיקות במצדה
עתיקות במצדה צילום: לע"מ
 
שרידים של מחנה רומי למרגלות מצדה
שרידים של מחנה רומי למרגלות מצדה צילום: פריץ כהן, לע"מ
 
פסיפס בבית המרחץ
פסיפס בבית המרחץ צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 עוד על מצדה (1)
 על המקום, החיים בו, והשחזור (2)
 נאומו של אלעזר בן יאיר


ערכים קשורים
 אונסק"ו
 יוסף בן מתתיהו
 יגאל ידין
 הורדוס ה-1
 המרד הגדול
 מיתוס
 יצחק למדן
 חומה ומגדל
 שואה
 ארווין רומל
 אלעזר בן יאיר


תחומים קשורים
 היסטוריה של א"י
 מקומות בישראל


 
 
 

מצדה


Masada

מצדה, אתר היסטורי יהודי על צוק סלע בגבול מדבר יהודה ובקעת ים המלח, כ-25 ק"מ מדרום לעין גדי. בשנת 2002 הוכרזה מצדה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

הידע על המקום ועל תולדותיו שאוב מכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו ומן החפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום. הראשונים שזיהו את צוק הסלע של מצדה היו החוקרים רובינסון וסמית (1838), ובמאה ה-19 פקדו את המקום עוד נוסעים וחוקרים. הארכיאולוג שמריהו גוטמן ניהל את החפירות הארכיאולוגיות הראשונות במצדה, שהיו בהיקף מצומצם, ואחריו חפרו בה הארכיאולוגים אבי יונה, אביגד ויוחנן אהרוני. בשנים 1963 - 1965 חפרה באתר משלחת בראשותו של יגאל ידין. חפירותיו הקיפו את רוב השטח הבנוי שעל צוק הסלע וכן אחדים מהמחנות הרומיים שלמרגלותיו וכמה מן המערות והמיתקנים שבמדרונותיו. 

 

מצדה (צילום: יהונתן צור)

החפירות הראו שבמקום היתה פעילות רבה בשתי תקופות: ימי הורדוס ה-1 (המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס), ותקופת המרד הראשון ברומאים (המחצית השנייה של המאה ה-1). הורדוס בנה במצדה מערכת מפוארת ומשוכללת של ארמונות. הוא הקיף את הצוק בחומת סוגרים שנקבעו בה ארבעה שערים, ועל פניו בנה שלושה מכלולי ארמונות. הארמון הצפוני בולט עד היום בנוף, והוא אחד מסימני ההיכר של מצדה; הוא בנוי בשלוש מדרגות ענק, שהאמצעית שבהן עגולה. הארמון המערבי הוא בית מגורים גדול, ויש בו אגפי שירותים, מחסנים, בתי מלאכה ומנהלה. הארמון השלישי הוא מכלול של שלושה מבנים קטנים.


עוד הוקמו במצדה מבני מחסנים גדולים, בית מרחץ בסגנון רומי, ברכות רחצה ומתקנים לאגירת מים. המבנים השונים בנויים ומעוטרים על פי מיטב המסורת האמנותית והאדריכלות הרומית בת זמנו של הורדוס.

 

בין השאר משולבים בהם פסיפסים, ציורי קיר ועמודים מעוטרים. שפע של ממצאים - כלי חרס, מתכת וזכוכית, וחלקים של מערכות ריהוט מפוארות - מעידים על עושרה של מצדה ופארה בתקופה זו.

 

המצדה ממבט על (צילום: משה מילנר, לע"מ)


בשלהי תקופת המרד הגדול, אחרי חורבן ירושלים (70 לספירה) נמלטו למצדה אחרוני המורדים ומשפחותיהם שמנו קרוב לאלף איש. הם התאימו את המבנים המלכותיים לצורכיהם. רובם התגוררו בחדריה של חומת הסוגרים ובמבנים קטנים בכמה מקומות על הצוק; אחרים התגוררו במבני הארמונות הקטנים. הארמונות האחרים שימשו לצורכי מנהלה (המערבי) או לצורכי הגנה ותצפית (הצפוני). המורדים השתמשו במחסנים שמצאו במקום, ונראה שגם בשאריות שנותרו מתכולתם. וכן השתמשו בבתי המרחץ, לאחר שהתאימו אותם לצורכיהם, והוסיפו עליהם מקוואות טהרה. הם בנו בית כנסת בחומת הסוגרים ואף הקימו מקום ללימוד תורה. בין הממצאים מזמן שהותם של המורדים במצדה: כלי חרס ומתכת, מטבעות שקלים מימי המרד, אוסטרקונים (שברי חרס שכתבו עליהם בדיו) וקטעי מגילות, מקצתן מקראיות ומקצתן ספרים חיצוניים וספרי כיתות.

 
הצבא הרומי בפיקודו של פלביוס סילבה, שהטיל על מצדה מצור ממושך, ישב במחנות סביב הצוק, וגם בהם נערכו חפירות. כן זוהתה סוללת המצור ששפכו הרומאים כלפי הצוק ממערב, שנועדה להקל על הפריצה פנימה.

ציטוט
מתוך החלטת אונסק"ו להכריז על מצדה כאתר מורשת עולמי
"ההנצחה של מצדה ברשימה זו מבטאת את ערכה האוניברסלי היוצא מן הכלל הראוי להגנה למען האנושות. מצדה היא צוק הררי מבודד המהווה ביצור טבעי בנוף בראשיתי מרהיב המשקיף אל ים המלח. מצדה מהווה סמל למלכות ישראל של סוף ימי בית המקדש השני ולחורבנה האלים. היא היתה המעוז האחרון של לוחמי חירות יהודים מול הצבא הרומי בשנת 73 לספירה".

 

על סופה של מצדה בשנת 73 לספירה ופרשת התאבדותם ההמונית של המורדים שהיו בה סיפר יוסף בן מתתיהו בפירוט רב: לאחר שהצליחו הרומאים לפרוץ את חומות מצדה, החליט אלעזר בן יאיר כי עדיף המוות כאדם חופשי על פני הגורל הצפוי מידי הרומאים. ברגעים האחרונים של הקרב נאם בן יאיר מול הנצורים וקרא להם להמית עצמם על מנת שלא יפלו בשבי ויהיו לעבדים. יוסף בן מתתיהו מביא את נוסח דבריו , מפי שתי נשים שהסתתרו ונשארו בחיים. יש לשער שבן מתתיהו ייפה את הדברים, ואף על פי כן זהו אחד הנאומים החשובים בתולדות ישראל. המורדים המיתו איש איש את משפחתו, ואחר כך הפילו גורלות ביניהם. העשרה שעלו בגורל המיתו איש את רעהו, והאחרון מהם, אלעזר, נפל על חרבו.

 

במאות ה-5-ה-6 (התקופה הביזנטית) היה במצדה יישוב של נזירים. הם הקימו על הצוק כנסייה, חדרי אוכל ומטבחים, וכן כמה מבני מגורים. אחדים התגוררו במערות שבמדרונות הצוק.

 

לאחר חידוש ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל, וביחוד למן שנות ה-20 של המאה ה-20, שימש סיפורה של מצדה כפי שסופר על ידי יוסף בן מתיתיהו בסיס לטיפוחו של "מיתוס מצדה". תרגום ראשון של ספרו של יוסף בן מתיתיהו "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" משפת המקור היוונית לעברית נעשה על ידי יעקב נפתלי שמחוני בורשה בשנת 1923. זמן קצר לאחר מכן החלו להתפרסם שירי הפואמה הנודעת  והמשפיעה של יצחק למדן "מסדה". הפואמה מורכבת מ-35 שירים קצרים המבטאים את עוז רוחם של חלוצי שנות העשרים, שנטשו הן את זכרונות הפוגרומים , והן את התקווה הכוזבת ליצור חברה חדשה וצודקת באירופה. אחת משורות השיר, "שנית מסדה [=מצדה] לא תיפול!" היתה לסיסמה נפוצה בשיח הציבורי בישראל. מסעות למצדה וסביבותיה, בהם שולבו מרכיבים טקסיים, היו לכלי אידיאולוגי רב עוצמה בהנחלת ערכי הציונות לנוער, לצעירי הפלמ"ח, ולאחר קום המדינה גם לחיילי צה"ל. במהלך הקמתם של ישובי "חומה ומגדל", ניתן השם "מסדה" לקיבוץ שהוקם בשנת 1937 בעמק הירדן.

 

בית הכנסת העתיק (צילום: אמיר פלג)

 

בשנות ה-40 נקשר שמה של מצדה בתאורי הגבורה שנמסרו בישוב העברי בארץ על עמידת הגבורה של מורדי הגטאות היהודיים בשואה. השם "מצדה על הכרמל" ניתן לתכניתם של ראשי הישוב להתגונן כנגד גייסות הנאצים בפיקודו של רומל, לו היו מצליחים להבקיע לארץ ישראל בעד קווי ההגנה הבריטים במצרים.  

 

בשנות ה-60 תרמו החפירות הארכיאולוגיות שנערכו על ידי יגאל ידין לביסוסו של מיתוס מצדה. אמנם, שלדיהם של המורדים לא נמצאו על גבי הצוק, אך עם זאת אפשר שהגורלות שהפילו נתגלו: אוסטרקונים קטנים שעל כל אחד מהם רשום שם אחד או כינוי אחד. על אחד מהאוסטרקונים הופיע השם "בן יאיר" - שמו של מפקד מצדה, עפ"י יוסף בן מתתיהו היה אלעזר בן יאיר . אולם לא נמצאה התאמה בין מספר האוסטרקונים למספר הלוחמים אותם מציין בן מתתיהו.

 

תהליך דעיכתן של האידיאולוגיות הגדולות בציבוריות הישראלית, אשר הואץ בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20, הביא בין היתר לבחינה ביקורתית של "מיתוס מצדה", ולהצגתו כמוצר תרבות שנוי במחלוקת מבחינה ערכית.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as32-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©