אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


לואי פסטר,פיתח חיסון למחלת הכלבת הנגיפית
לואי פסטר,פיתח חיסון למחלת הכלבת הנגיפית 
 
נגיף האבעבועות השחורות כפי שנראה במיקרוגרף אלקטרוני
נגיף האבעבועות השחורות כפי שנראה במיקרוגרף אלקטרוני צילום: איי פי
 
חיסון נגד שפעת
חיסון נגד שפעת צילום: גבי מנשה
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אנדוציטוזה
 קרומית
 אנזים
 לואי פסטר
 כלבת
 חיידקים
 מיקרוסקופ
 סימפטום
 המערכת החיסונית
 רנ"א
 שעתוק
 סרטן (1)
 איידס
 הנדסה גנטית
 דנ"א
 חומצות גרעין
 טפילות
 חיים
 שפעת
 אבעבועות רוח
 שיתוק ילדים
 אדמת
 פריון
 חלבון


תחומים קשורים
 ביולוגיה
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

נגיף


Virus

אופן הפעילות |  גילוי ומחקר |  חיסון והתמודדות |  רטרו-וירוס |  בקטריופגים

נגיף, טפיל תוך-תאי זעיר המשתמש במנגנוני השכפול של התא, ובמקרים רבים גורם למחלות. נהוג לכנותו גם בשמו הלועזי וירוס.

 

נגיף השפעת בהגדלה מיקרוסקופית (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


לרוב הנגיפים ישנה מעטפה חלבונית הקרויה "קפסיד" (capsid), שבתוכה חומצת גרעין - דנ"א או רנ"א. חומרי הגרעין של הנגיף יכולים להשתכפל או לרתום את מנגנוני ייצור החלבונים של התא רק באמצעות האנזימים של התא החי שאליו חודר הנגיף.

 

הנגיפים אינם מסוגלים להתקיים ללא תא פונדקאי, והם מסוגלים להתרבות אך ורק כשהם נמצאים כטפילים בתאים חיים של אורגניזמים אחרים. עקב כך, הם אינם עונים לקריטריונים המשמשים להבדלה בין יצורים חיים לבין דוממים, ולכן נהוג שלא לראות בהם יצורים חיים. הם אינם חברים מן השורה בממלכות החיים השונות.

 

ניתן למצוא נגיפים בגדלים שונים. הגדול ביותר המוכר כיום הוא בגודל של כ-450 ננומטר (מיליארדית המטר), ואילו הקטן ביותר הידוע כיום הוא בגודל של כ-30 ננומטר.

 
הנגיפים תוקפים גם את בני-האדם וגורמים למחלות רבות, בהן שפעת, אבעבועות, שיתוק ילדים (פוליו), חזרת, אדמת ועוד. לרוב, מצליחה מערכת החיסון להתגבר על הנגיפים ולהשמיד אותם. אחת המחלות הנגיפיות המוכרות וחשוכות המרפא היא מחלת האיידס (AIDS), אותה גורם נגיף ה-HIV.

 

צילום מיקרוסקופי של נגיף איידס, הדבקה משנית (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

קבוצת מחלות שנחשבו בעבר נגיפיות מזוהות כיום כמחלות שמקורן בפריונים. אלה הם חלבונים בעלי תכונות מיוחדות במינם, אך הם שונים מהנגיפים במובנים חשובים רבים, ואינם שייכים לקבוצה זו.

 


אופן הפעילות

הנגיפים חודרים לתא המארח תוך ניצול מנגנון הפגוציטוזה שלו - בליעה של חומרים הנמצאים בסביבתו החיצונית של התא, לתוכו, על-ידי קרומית התא.

 

בתוך התא, החומר הגנטי של הנגיף משתלב בזה של התא המארח, וגורם לשינויים בתפקודו של התא. אצל רוב הנגיפים, בשלב הראשון בתהליך ה"השתלטות", נתרמים מנגנוני יצור החלבונים של התא לייצור אנזימים המשמשים לשכפול הגנום הנגיפי. לאחר ששוכפל, מתחיל הגנום הנגיפי להורות לתא לייצר את המעטפת החלבונית העוטפת את הנגיף. בסיום התהליך עוזבים הנגיפים את התא - בתהליך אנדוציטוזה או באמצעות קריעת קרומית התא. לרוב, הם ממיתים את התא או פוגעים באופן משמעותי בתהליכים המתרחשים בו ובחיוּניותו. אז, עוברים הנגיפים לתאים שכנים, שם מתחיל התהליך מבראשית.

 


גילוי ומחקר

בדומה לגילויים אחרים בעולם המדע, גילוי הנגיפים נמשך שנים ארוכות, והיו שותפים בו מדענים רבים שגילו תגליות ביניים שונות. בשנות ה-40 של המאה ה-19 העלה המדען הגרמני ייקוב הנלה סברה שלפיה מחלות מסוימות נגרמות כתוצאה מחשיפה לגופים זעירים, חיים, הקטנים מכדי שאפשר יהיה לצפות בהם באמצעות מיקרוסקופ אור. הנלה לא הצליח להוכיח את סברתו, והיא לא התקבלה בקרב החוגים המדעיים. כמה עשורים לאחר מכן עסק לואי פסטר בחקר מחלות ופיתח חיסון למחלת הכלבת - מחלה נגיפית - אך למרות הצלחת מחקריו, לא עלה בידו לזהות את גורמי המחלה.

 

הנגיף הראשון שהתגלה, לקראת סוף המאה ה-19, היה נגיף שפגע בעלי צמח הטבק. לאחר שהחוקרים לא הצליחו לבודד חיידק שגורם למחלה, הם הצליחו לזהות גורם שנחשד בתחילה כחיידק מסוג חדש שלא היה מוכר למדע באותן שנים. החוקרים העבירו את הדגימות שהובילו להתפרצות המחלה בעלי הטבק דרך ממברנות (קרומיות) זעירות, וגילו כי הגודל של מחוללי המחלה הוא זעיר ביותר. גילוי זה הוביל את החוקרים לטעון כי לא מדובר באורגניזם חי.

 

במשך מספר שנים, לא היה ברור האם הנגיפים הם נוזלים (בדומה לרעלנים אחרים), או חלקיקים מוצקים. בשנת 1917 גילה צוות חוקרים צרפתי-קנדי נגיף שתקף חיידקים והשמיד אותם. החוקרים כינוי את הנגיף "בקטריופג" (ראו להלן). החוקרים בדקו את ההשפעה של הנגיף על תרביות חיידקים, ולראשונה הצליחו למצוא שיטה לעקוב אחר התרבות הנגיפים.

 

בין השנים 1935 ו-1939 אירעו מספר פריצות דרך בחקר הנגיפים. ב-1935 הצליח החוקר האמריקני ונדל סטנלי ליצור מבנה גבישי שהורכב מנגיפים בודדים שגרמו למחלת הטבק. התגבשות הנגיפים לגביש סייעה להוכיח כי לנגיפים יש מבנה רגיל ורציף. בשנת 1939, באמצעות שיטות הדמייה במיקרוסקופ אלקטרונים, נוצר התצלום הראשון של נגיף. תצלום זה הראה את מבנהו של הנגיף, על מעטפתו החלבונית, ופתח את הדרך לחקר סוגים אחרים של נגיפים.

 

 


חיסון והתמודדות

כמעט לא קיים טיפול תרופתי נגד נגיפים. מרבית התרופות המשמשות לטיפול במחלות נגיפיות מסייעות להתמודדות עם הסימפטומים ולא עם גורמי המחלה.

 

עם התקדמות הרפואה, מפתחים חוקרים חומרים ומרכיבים שונים המגבילים ומפחיתים את קצב את ריבוי הנגיפים. חומרים אלה יכולים לסייע לצמצום הנזק שגורמים הנגיפים בגוף ואף לסייע לגוף להתמודד עמם. נשאי איידס, לדוגמא, מקבלים טיפול תרופתי משולב במספר סוגים של תרופות ("קוקטייל"), המסייע לצמצום התפשטותם ופגיעתם של הנגיפים בגוף.

נגד חלק מהנגיפים קיימים תרכיבי חיסון פעיל או סביל, שהחדרתם לגוף מביאה להפעלת מערכת החיסון ויצירת נוגדנים הזמינים למקרה של "התקפת אמת" של נגיפים.

 


רטרו-וירוס

רטרו-וירוס הוא נגיף הבנוי ממעטפת חלבונית שבתוכה רנ"א, בעוד שאצל רוב הנגיפים האחרים, החומר הגנטי הוא דנ"א. הרטרו-וירוס מסוגל להעביר את הרנ"א אל תוך תאי האורגניזם הפונדקאי ולשעתק אותו לדנ"א. רק בעקבות זאת מסוגל הנגיף להחדיר את החומר הגנטי שלו לחומר הגנטי של תא הפונדקאי. לצורך זה הוא מכיל אנזים בשם רברס טרנסקריפטז (reverse transcriptase), שפעולתו הפוכה מפעולת השעתוק הרגילה (שהיא "תרגום" רנ"א לדנ"א).

 

החומר הגנטי של רטרו-וירוס עשוי לשכפל את עצמו פעמים רבות לפני שמופעל הרברס טרנסקריפטז, שאז הוא הופך לפרו-וירוס: גדיל הרנ"א היחיד הופך לגדיל כפול של דנ"א, ואז משועתק הדנ"א ויוצר רטרו-וירוסים חדשים. תוך כדי כך, הוא מחדיר במקרים מסוימים אנוקוגנים לתא הפונדקאי, ההופכים אותו לתא סרטני. בין השאר, רטרו-וירוסים אחראים לחלק מהסוגים השונים של לאוקמיה, כמו גם לסוגי סרטן אחרים. אחד הידועים ביותר מבין הרטרו-וירוסים הוא HIV (ראשי התיבות של Human Immunodeficiency Virus), האחראי למחלת האיידס. נגיף זה מסוגל להישאר רדום בשלב הפרו-וירוס למשך זמן רב.

לעומת זאת, יש לרטרו-וירוסים גם שימוש מועיל, בתחום ההנדסה הגנטית: הודות ליכולתם לחדור לתא ו"להשתיל" בו חומר גנטי, מרבים להשתמש בהם כווקטורים הנושאים גנים רצויים לתוך תאים.

 


בקטריופגים

בקטריופג (bacteriophage - ביוונית "אוכל חיידקים"), הוא נגיף המתקיף חיידקים ובדרך כלל גם הורג אותם. לבקטריופג ראש קטן, שצורתו צורת פוליהדרון או כדור וקוטרו 80-50 ננומטר, וזנב שאורכו 250-100 ננומטר. הזנב וסיביו נצמדים אל שטח פני החיידק, והדנ"א מוחדר דרך דופן התא פנימה.


 

וירוס מסוג בקטריופג התוקף חיידקים. בתמונה נראים הראש, הזנב והליפים (סיבים) של הוירוס היוצאים מן הזנב. צילום מיקרוסקופי (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


כל פג תוקף ספציפית מין מסוים של חיידקים, דבר המאפשר שימוש בבקטריופגים לצורך זיהוי חיידקים שונים, וכן לטיפול במחלות חיידקיות שונות.

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as32-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©