נוגה

יחסי הגדלים בין כוכבי הלכת

נתונים כלליים: קוטר משווני: 12,104 ק"מ; צפיפות ממוצעת: 5.2 גרם/סמ"ק; מרחק ממוצע מהשמש: 108,000,000 ק"מ; מסה: 82% ממסת הארץ. משלים את הקפת השמש אחת ל-225 יום בקירוב, וסיבוב סביב עצמו - אחת ל-243 יום יחסית לרקע הכוכבים. השדה המגנטי של נוגה, אם הוא קיים בכלל, חלש ביותר. לנוגה אין ירחים.

נוגה מכוסה במעטה כבד ותמידי של עננים, והדבר הקשה מאוד על חקירתו. לדוגמה, רק ב-1961 התגלה קצב סיבובו על צירו. עוד נמצא כי סיבוב זה מנוגד בכיוונו לזה של רוב כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש (נגד כיוון השעון, במבט מעל הקוטב הצפוני).

האטמוספירה הצפופה של נוגה (לחץ אטמוספירי גדול פי 90 מאטמוספירת הארץ בגובה פני הים) משתרעת עד לגובה 250 ק"מ מעל פני השטח. יש בה כמה שכבות של עננים, שהמרכיב הבולט ביותר שלהם הוא חומצה גופרתית. הטמפרטורה על פני השטח היא 730 קלווין בקירוב (כ-457 מעלות צלזיוס), יותר מבכל כוכב לכת אחר, בגלל תוצא החממה החזק שמקורו באלבדו הגבוה של שכבת העננים (72% בערך) ובריכוז הגבוה של פחמן דו-חמצני באטמוספירה (98%; היתר - חנקן וכמויות קורט של גזים אצילים ואדי מים).

מכיוון שאין כל אפשרות לחקור את תוואי פני השטח של נוגה בתצפיות אופטיות, הדרך היחידה היא במיפוי מכ"ם ובהנחתת חלליות על פניו. גם דרך אחרונה זו התגלתה כבעייתית, בשל הרכבה המאכּל של האטמוספירה וצפיפותה, ורק באמצע שנות ה-70 הגיעו החלליות הרוסיות ונרה 9 ו-10 לנחיתה על פני נוגה. מתצפיות ראשונות אלה, וממיפוי המכ"ם שבא בעקבותיהן, עולה תמונה של כוכב לכת מישורי ברובו, נטול הרים גבוהים. יש בו כמה מכתשים שמקורם בפגיעות אסטרואידים, ושני אזורים געשיים עיקריים. על פני נוגה משתוללות סופות אבק מתמידות, שמהירותן עשויה להגיע עד 350 קמ"ש.

רוב תוואי הקרקע של נוגה קיבלו שמות אלות או נשים ידועות, כמו ארץ אפרודיטה וארץ עשתר, או מישורי אטלנטה, גוויניבר, לדה והלנה, אם כי יש יוצאים מכלל זה, כמו הרי מקסוול.