נומרוס קלאוזוס (מלטינית: "Numerus Clausus"-"מספר מוגבל"), הגבלה על מספר האנשים מקבוצה מסויימת המתקבלים למקצוע, מישרה או מוסד לימודים. הוחל על יהודים במזרח אירופה במאות ה-19 וה-20 בצורה רשמית או רשמית למחצה, לרוב, כחלק ממדיניות או אווירה אנטישמיים. מדיניות מפלה של נומרוס קלאוזוס היתה נהוגה ברוסיה הצארית והופסקה לאחר מהפכת אוקטובר של שנת 1917. "נומרוס קלאוזוס" כחוק רשמי נחקק לראשונה בהונגריה בשנת 1920, והגביל את מספר התלמידים היהודים היכולים ללמוד באוניברסיטאות ללא יותר מ-5% מכלל הנרשמים. בשנת 1939 התקבל במדינה זו חוק הקובע את המגבלה ביחס לעיסוק היהודים בסוגים מסויימים של מקצועות חופשיים. ברומניה הטילה הממשלה הגבלות על קבלת יהודים לאוניברסיטאות בשנת 1922. בפולין הגבילו האוניברסיטאות עצמן את מספר היהודים, כמדיניות בלתי רשמית, בשנות ה-20 של המאה ה-20. גם בארצות הברית באותה התקופה, נהגו אוניברסיטאות יוקרתיות לקבוע מכסות לנרשמים ממוצא יהודי.
חוקי "נומרוס קלאוזוס" או מדיניות בלתי רשמית דומה, נחשבים לאסורים במדינות דמוקרטיות מודרניות.
הדפס
